המפתח של כל הברכות חידושים לפרשת בהר בחוקותי שיעור מאת הרב יחזקאל צמח שליט"א
דורשי - בית מדרש לדורשי ה' - מתלמידי הגאון הינוקא
Transcript
נראה בסיעתה דשמיא כמה חידושים פרשיות השבוע פרשת בהר ואחר כך פרשת בחוקותיי השם יתברך מצווה אותנו כי תבואו אל הארץ אשר לי נותן לכם ושבתה הארץ שבת לאדוני לפני כן הפרשה פותחת וידבר אדוני אל משה בהר סיני לאמור למה דווקא כאן כתוב בהר סיני אם אנחנו נתבונן אז פרשיות בארב חוקותיים פרשה אחת הם הם דברי הברית שנחרטו על מתן תורה שמתן תורה ניתן לן כהכנה להיכנס עכשיו לארץ ישראל לעבוד את השם עד שנזכה לבית המקדש שיורד מן השמיים כמו שכתוב בפרשת בחוקותיי נתתי משקני בתוככם שהשם יתברך הוא נותן את המשכן שזה הבית השלישי שקדם לבית העולם אם לא היה את חטא העגל אז זה הפרשיה ששייכת מיד אחרי פרשת יתרו בלי כל התורח הגדול שעם ישראל צריך לתרוח בהכנת המשכן ובכל העניין של הטומאה וטהרה והרחקה מכל מיני דברים פרשיות האלה פרשיות שנאמרו מה שהיה בכל החודשים האלה וגם בימים שהוא קם משכן וטהרת כל הדברים. כאן בסיום החומש התורה הקדושה חוזרת לאותם פרשיות שנאמרו למשה בהר סיני לפני חטא העגל. מה השם יתברך יעד לנו וזה נפקמין לנו כי הם מדברים אלינו ממש לפני הגאולה השלמה. איך ירד בית המקדש השלישי מן השמיים? יש את החלק שאנחנו עושים, אבל אותה עבודה, אותה השרעת שכינה זה הולך ועולה בדרגה לדרגה. עם ישראל שומר שמיטה. בשנת השמיטה יש שבתון לארץ. יש כזו קדושה שמתגלה. וככה עם ישראל סופר שבע שבתות שנים, שבע שנים, שבע פעמים עד 9 ו40 שנה. ואז ועברתה שופר תרועה בחודש השביעי ביום הכיפורים. קידשתם את שנת ה50 שנה וקראתם דרו בארץ כל יושבי יש כפרת עוונות גמורה מתגלה עולם הבינה השער ה50 ואז הולכים לגאולה השלמה זה בעצם דברי הברית שנחרטו עם עם ישראל בהר סיני שעם ישראל מקבל את התורה שאם שומרים את התורה זוכים לכל הברכות אם בחוקתי תלכו כל הברכות דרגה לדרגה עד שהשם יתברך מוריד את הגן עדן לכאן והתלכתי בתוככם ויתי והייתי לכם אלוקים ואתם תהיו לי לעם שהשם יתברך מביא את המצב של אדם הראשון לפני החטא שהיה מטייל עם השם יתברך בגן עדן וכל עם ישראל זוכים לזה פרשיות שנאמרו לנו עכשיו כמה אנחנו צריכים להתחזק בתמימות אחרי כל המצוות שהשם נתן לנו אם עם ישראל יודע מה זה מצוות השמיטה יצר הרע מקטר טרג את האדם איך תעזוב אתה שש שנים אתה מוסר נפש יהיה לך פרנסה עכשיו אתה שנה אחת תעזוב את הכל לכבוד השם לא מנסה כל מיני התרים ומורה יתרה ודאי שיהיהודי לא חוטא לאדיה על עם ישראל לא שמר את השמיטות לכן זה מה שהביא את הגלות אבל אם היו יודעים שאדם שומר את השמיטה הכל מתקדש אין יצר הרע מתי שאדם לא שומר את השמיטה אומר המהרל צונצה אז האוכל אוכל שהם אכלו היה אוכל לא טהור. כאן כתוב שהטעם של הגלות בגלל חסרו מצוות השמיטה כמו שכתוב בפרשת בחוקותיי אז תרצר את שבתותיה ואילו בגמרא כתוב שהטעם של הגלות היה בגלל עבודה זרה גילוי עריות שיכות דמי אומר המרל צונץ אם היו זוכים לשמור את השמיטה כראוי האוכל שהיו אוכלים היה אוכל קדוש ואז לא היו מגיעים לא היה להם יצר הרע בכלל להגיע אליו שיכולים חס ושלום להגיע למעשים לא טובים אפשר להוסיף שלא רק האוכל היה קדוש אלא כל הארץ הייתה קדושה שלא היה רשות לסתר אחה להיכנס אנחנו צריכים לזכך את האוויר כדי שהגן עדן יוכל לרדת לכאן מה היא המעלה והקדושה שהולכים ומוסיפים ברגע שהאדם מקבל על עצמו לשמור מצוות שמיטה אז גם כל השת ימים כל שש שנים שהוא עובד את האדמה זה גם חלק והכנה למצוות שמיטה כי אם לא יהיה את השישה שנים של העבודה אז לא יהיה מה לשבוט וככה גם כל שבוע שאדם תמיד חושב על השבת וכוסף לשבת ומתגעגע לשבת ובאמת מקבל על עצמו לשמור שבת כראוי אז חלק משמירת שבת כבר מתחיל מימי החול כי אין שביטה אלא מתוך מלאכה ועבודה כמו שהקדוש ברוך הוא עשה שהוא שבת ביום השביעי מכל כל מלאכתו אשר עשה איזה קדושה וטהרה קדושת שבת אנחנו צריכים להגיע למצב שכמו שיום שבת הוא קדוש לאין שיעור ממכול ככה שנת השמיטה מקדשת ומתארת ואדם נברא בריאה חדשה והתורה ששנת השמיטה זה תורה אחרת תורה שמבינים אותה ונדבקים בהשם יתברך וככה עולים מדרגה לדרגה שכל האוויר זך וטהור זוכים למצב שכדור הארץ כולו משתנה ומזדכך והנחש הולך ומסתלק ומסתלק והשכינה כובשת את העולם. ממילא אין אויבים, אין מחבלים, אין מזיקים, אין נכשים, אין עקרבים. אדם יכול ללכת לישון ביערות, יכול ללכת ליד דובים ואריות, יש לו טיול. איזה יופי זה מתי שכל הבעלי חיים נמצאים מסביב ירושלים ואדם הולך בלילה אין אוויר קר כמו היום שיש שינויים את זה כאוויר יש ריח גן עדן ואפילו יוצא שרק מוציאים כאלה בסמים כאלה ריחות איזה איזה שינה קדושה זה אדם לוקח את הילדים שלו יושן יושן בחוץ או בתוך החומות או מחוץ לחומות אבל יושן אפילו מחוץ לחומות ככה על הדשא ויש היער הוא לא יער יבש הוא יער נחמד יער נעים אין שום חשש מכל מיני מזיקים וכל מיני יתושים אין בכלל יתושים מזיקים אין אין אין מציאות של רע בעולם הבריאה כולה יפה מריח את כל הריח של הבשמי שיוצא דווקא מהאילנות סרק יושנים שמה ובאמצע הלילה רואים גם כן את את האריות והדובים והנמרים והזאבים והשועלים שלא מזיקים לאף אחד באריה ושם לך לידך שתשים עליו את הרגליים שיהיה לך כרית שיהיה לך משנת וככה נמר וכל אחד איזה איזה התרגשות ואיזה הודעה להשם יתברך שברא כל אלו לשרתנו כמו שהיה אדם הראשון לפני החטא שמלאכי השרת הם בעצם מעלהם היו מתרגשים לזכות למזוג לו בשר למזוג לו יין ולצלוט לו בשר להכין לו את האוכל שכן כן, הבעלי חיים והבריאה וגם כל שכן הגויים שרק יושבים כמו עבד נרצה לזכות שיושב לך על הרצפה עם הראש שלו שאתה תזכה להניח את הרגליים שלך על הראש שלו אולי הלוואי הוא מנשק לך את הרגליים באמת אדם חושב שהוא חכם שהוא גיבור והוא עשיר מה יעזור לך טריליארדים של דולרים מה יעזור לך מכרה של זהב מה מה יעזור לך מכרה של מרגליות? מה יתן לך צבא? מה יתן לך חיילים וכלי נשק? מה שתזכה זה אפס אפסי אפסים זה אבלים כלום. אומת העולם היפה פה העולם הגשמי הזה כי אנחנו נראה בעיניים איך שאותו גוף הוא בכלל לא גוף הוא לא גוף כזה מסכן כזה אלוף. הוא גוף חזק, בריא וגבוה ויפה ומהיר. כל יהודי עשוי עם הרגליות. אותו ירושל, אותה ירושלים שהכרנו, אותו כדור הארץ, הוא בכלל לא אותו דבר בכלל. הטוב שיש בו הוא פי 1000, יותר מפי 1000 באיכות ובכמות. והכל בזכות מה? רק בזכות התמימות שאדם שומר מצוות השם. אז עם ישראל נכנס לארץ ישראל ושכח כל מיני טצדו זה קשה קשה מצוות השמיטה ונו מה יש בזה אזניתן אתן צדקה אחר כך לעניי אבל אני לא מסוגל את כל השדה שלי מה ככה אני אפכיר אותה יודע כמה עשיתי ושקעתי בגדרות עכשיו כל אחד יכנס ומה יהיה הקדוש ברוך הוא אומר אם בחוקתי תלכו אל תתחכמו עד היום אנחנו מקיים את התורה והמצוות עם התחקמות הקדוש ברוך אומר תלך בתורה תלך ך אחריי היא כמו חוק. אנחנו לוקחים את התורה ומבינים אותה ועושים אותה. ש אומר לא. אל תנסה להבין. אל תנסה לקרב את התורה אליך ולעשות מה שאתה הבנת. ככה לא תשיג לעולם השראת שכינה. התיקון יבוא מתי שאנחנו נלך בחוקותיו של הקדוש ברוך הוא בתמימות ועד שאנחנו נראה דרגה אחרי דרגה. גאולה זה לא דבר שבבת אחת. גם בזמן הגאולה השלמה זה לא פתאום בית המקדש בדרגה העליונה. אנחנו מוסיפים קדושה על קדושה, טהרה על טהרה עד שאנחנו מקדשים את כל כדור הארץ ורואים איך שבאמת גן עדן העליון וגן עדן התחתון מתחברים. ירושלים מעצמה גן עדן. איך ש העולם הכל מתחבר הרוחני והגשמי כמו שהיה לפני כט אדם הראשון. פשוט שהלב של האדם מתרחק מבורו אז הוא הרחיק את השמיים מהארץ. הכל נעלם והוא נשאר בודד והוא חושב את עצמו כל כך וגיבור שיש לו צבא ואושר וכל מיני מפעלים שהוא בונה ותוכניות הכל והוא טיפש יודע כמה טוב הוא מחסר מעצמו אבל אנחנו בעזרת השם זוכים לזה וזוכים את זה בחסדי השם כל מה שהשם יתברך מזכך את עם ישראל זה להביא אותם למצב שתבין שלא משתמשים בשכל התורה זה חיים התורה זה הדבר אה חוכמה של השם יתברך לא דנים בה לא מנסים לראות איך זה מסתדר עם השכל שלי מקבלים את הדברים איך שהם כמו אדם שמקבל את החיים שלו והולך בהם בתמימות ואז עולים דרגה אחרי דרגה עד שכולם זוכים להיות מרכבה לשכינה כתוב שצריך לתת את התבואה של השנה השביעית גם לי באמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול יש לנו פשט בכתוב אפילו שבכל שנה אדם יכול לסלק את הבהמה והחיה מהשדה שלו שלא יאכלו מהיבול בשנת השמיטה הוא לא יכול לסלק אותם ככה כותב גם רבנו יוסף בחורשור בעל התורה שאפילו חיה אדם לא יכול לגרש מתוך השדה למה כי השדה היא לא שלך אין לה אז ככה הוא אומר השאלה מה הדין בבמת חול שנכנסת לארץ ישראל אם יכול לסלק אותה כתוב אשר בארצך באמתך ולחייה אשר בארציך אם במה ש זה שאלה אבל אנחנו לא באים למסוק הלכות רק פלפול הדאורייתא יש בה מנחת חינוך מצווה שכח הנציב בשוט משיב דבר חלק ב סימן לו גם בספר סורות יוסף ש רבי יוסף פנגיל לימוד כאס מסתפקים האם מצוות השמיטה נוהגת בשדה הפקר באמת שבשוט לחוקלות חלק ב סימן רלז הוא שואל לגבי היערות והמדבריות שבארץ ישראל כתוב בתורה שדך לא תזרע מה שמע שלכאורה אין שמיטה נוהגת הם מקום של הפקר אבל באמת בספר תורת הארץ פרק שביעי עוד הרבה פוסקים כותבים שוודאי שביעית נוהגת בשדה הפקר זה לא תלוי במחלוקת מרן הבית יוסף בסף בהבקת רוכה סימן כד והמבית בחלק א' סימן יטבנו המערית חלק א' סימן יג האם שביעית זה אפקת דגברה או אפקתה דמלקה בין כך ובין כך השמיטה נוהגת גם מסדף כמה שכתוב שדך זה אנחנו לא מדייקים מזה את ההלכה זה להגיד שפטור והצופנת פענח ברך פרק דתוספות מנחות פד ששביעית לא נוהגת בשדה קדש למה? כי זה לא שדה שלך, זה של ההקדש. על ההקדש הקדוש ברוך הוא לא גזר איסור שביעית. אבל בירושלמי פאה פאה סוף פרק שביעי כתוב מפורש ושבתה ארץ שבת להשם גם דבר שהוא להשם שביעי התחלה עליו. זה כבר בתוספתא גם פה הפרק ג' שוב פעם אנחנו רואים שאפילו שיש צד לומר לא ככה אבל הנה ירושלמי ותוספת המשמע שאפילו בשל הקדש אפילו בשל הקדש הוא שייך להשם גם על זה שייך מצוות שביעית הרמבם כותב באיכות בית הבחירה פרק הלכה טו שקדושה ראשונה של המקדש וירושלים לא בטלו לעולם לפי זה כמה אחרונים כותבים שבירוש אנחנו יודעים שהיום תומות ומעשרות מדרבנן כי אין רוב יושבי ארץ ישראל עליה חייבים לעשות תומות ומעשרות אבל החיוב הוא מדרבנן ולא מדאורייתא אז יש כמה פוסקים שכותבים שבירושלים כיוון שלא בטלה הקדושה אז החיוב של הטומות ומעשרות הוא נשאר מדאורייתא יותר חמור מכל ארץ ישראל ככה כותב אבל ההלכה לא ככה הפוסקים לא חילקו בזה הרמבם לא חילק בזה זה לכן להלכה גם בירושלים החיוב מדרבנן רב שלום זמן נרבך בשוט מנחת שלמה חלק א' סימן א' מסביר שקדושת הארץ וקדושת ירושלים שזה שתי סוגי קדושות שלא שייכים זה לזה ירושלים הקדושה שלה זה קדושת השכינה השכינה שש שורה בתוכה זה לא יכול לחייב זה לא קשור …
This transcript is generated automatically from the recording and may contain errors — it's here as a helper, not a substitute for the shiur itself. An English translation is on its way.