הינוקא הרב שלמה יהודה - חורבן הבית - מקור ההלכה - The Yenouka - Rabbi Shlomo Yehuda

(צריך לב) שהוא לא מהעולם בשביל הימים האלה אין הבנה בכלל על מה אנחנו נכנסים איפה הולכים, מה איבדנו, מה חסר, מה צריך.. לא מבינים בכלל את הימים האלה מה זה היום הזה, מה זה ה.. טוב חמישה דברים אירעו בי"ז בתמוז בשבעה עשר בתמוז: נשתברו הלוחות - במשנה תענית פרק ד' משנה ו' גם בבבלי דף כ"ו עמ' א' ובירושלמי פרק ד' הלכה ה' בירושלמי תראו מה קרה, גם נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד והובקעה העיר, ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה לא פשוט גם נשתברו הלוחות למה נשתברו הלוחות? הרי משה רבנו עלה לתת לנו את התורה ושיבור הלוחות - נעשה מחטא העגל שבגלל שלא רצו לחכות למנהיג למשה רבנו נעשה על ידי זה - הפגם של חטא העגל נשתברו הלוחות ונשתכחה התורה וכל זה רק בגלל שלא רצו לחכות שמשה רבנו יהיה איתם - לא רצו רצו לראות את זה בפועל אבל הבגידה במנהיג, השכחה במנהיג זה גרם לזה שנהיה השתברות של הלוחות ועל זה כל שנה ושנה אנחנו צריכים להיות בצער ולצום ולבכות לה' על שנשתברו הלוחות וגם בוטל לנו התמיד וגם הובקעה העיר וגם שרף אפוסטומוס הרשע את התורה ורב אחא אומר שזה היה במעברתא דלוד בירושלמי פרק ד' הלכה ה' ליד לוד שם זה היה מעברתא דלוד והועמד צלם בהיכל - במשנה (שם) הברטנורה מביא פליגי בה הני תרי אמוראי זה חד היה בימי מנשה שהעמיד צלם בהיכל שזה היה אפוסטומוס משרי היונים וכל זה היה באותו יום צר ונמהר י"ז בתמוז לדעת הבבלי בתענית בדף כ"ח עמוד ב' גם בראש השנה בדף י"ח עמוד ב' בתענית דאמר רבא בסוף העמוד בדף כ"ח עמ' ב' אז רבא אומר ומביא את מה שכתוב בירמיה שכתוב בירמיה בפרק ל"ט כתוב פעמיים בירמיה פרק ל"ט פסוק ב' ופרק נ"ב פסוק ו' יש פרק בחודש הרביעי בתשעה לחודש ''וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ'' אז כתוב אחרי זה בפסוק שביעי כתוב וַתִּבָּקַע הָעִיר - כאילו נבקעה החומה אז הנה הובקעה העיר - נשתברו החומות ואז כל זה היה אז הבבלי סובר שהחומות נשתברו בט' בתמוז זה הסברא שזה היה בט' ולא היה בי"ז אז הירושלמי אומר לדעת רבי תנחום חנילאי בפרק ד' הלכה ה' אמר שזה גם היה בי"ז רק היה קלקול חשבונות – זאת אומרת קלקול חשבונות מהצרות, מהמיצר, מהקושי כל מה שעבר על עם ישראל אז טעו בחשבונות והמשמעות של טעו בחשבונות זה שלא היה להם אפילו ישוב הדעת בשביל להבין מה קרה בשביל בכלל לזכור ההבדל בין ט' לי"ז זה הבדל גדול מאוד זה, זה לא הבדל של יום אחד.. זה רק להבין שהצרות הטריפו אותם על דעתם מרוב מה שעבר עליהם בכלל זה חשוב מאוד הירושלמי הזה ועכשיו על פי הסוד בכלל מה שקרה זה פירוד בין המלכות לזעיר אנפין הרי המלכות - זה בית המקדש בזוהר רעיא מהימנא בדף רנ"ג בזוהר פנחס עמוד ב', אז רבי שמעון אומר שבית המקדש - זה סוד המלכות ועם ישראל - זה זעיר אנפין שמתייחד במלכות ביחד – שזה מה שיהיה כשיבוא משיח מלכות וזעיר אנפין ביחד שזה רק מתי שיבוא משיח צדקנו ומתי שנעשה שיבור לחומות נעשה הפרד בין המלכות לזעיר אנפין זה עיקר תוקף הגלות נתקבל מזה שאין חיבור בין המלכות וכל העבודה שלנו - לחבר ולהעלות את המלכות בחזרה אל הכתר דזעיר אנפין שלא יהיה יותר כזה פירוד וגלות וריחוק וכל עם ישראל יהיו מאוחדים עכשיו, בגלל כל הצער והשעבוד – יש רפיון לתורה ואז יובן למעשה, יש קושיה – שכל הזמן מקשים כולם ואומרים: "אם התורה זה הכי חשוב, הכל, אז איך זה שיש צער לעם ישראל בלימוד ולומדים בצער אז תראו מה כותב אליהו הנביא זכור לטוב בתנא דבי אליהו זוטא בפרק ד' כתוב ש"מיום שנשתברו בו לוחות נגזר על ישראל שיעסקו בתורה, טוב שיעסקו בתורה הוא אמר שיעסקו בתורה, בצורה קשה מאוד מאוד בצער, בשעבוד, בטלטול, בטרוף מתוך הדוחק, ומתוך שאין להם מזונות – זה כל הדברים שהוא מונה תראו כמה דברים, גם צער גם דוחק, גם טלטול, גם טירוף גם מחמת שאין להם ישוב הדעת ללמוד הדעת שלהם מבולבלת ושאין להם מזונות ומתוך זה הם ישבו וילמדו את התורה - זה נגזר עליהם ממה זה נגזר עליהם – משבירת הלוחות שנשתברו הלוחות – כך לומדים את התורה זאת אומרת כל הלימוד שלנו היום צריך להיות באחת מהבחינה הזאת או שבן אדם בצער או שאחד (בן) אדם בשעבוד או שאין לו ישוב הדעת או שהמוחין שלו מבולבלים או שהוא לא מצליח לשבת ללמוד וכל מה שעובר עליו זה הכל אחד עם השני וכל זה נגזר רק רק בגלל זה שהשתברו הלוחות ולמה השתברו הלוחות? בגלל שאמרנו שלא חיכו למשה רבנו שלא רצו את המנהיג – לא רציתם את משה לא סברתם לרצות במשה רבנו אז אם לא רוצים את משה רבנו אז אין בעיה השתברו לכם הלוחות אז בבקשה הנה צער, דוחק טלטול, שעבוד, טירוף, זה טירוף - זה לא יכולים ללמוד ואין להם מזונות עם ישראל, ומתוך זה הם ילמדו את התורה וזה מה שאומר אליהו שבגלל זה שהשתברו בזכות זה שאנחנו לומדים זה כותב במדרש תנחומא בפרשת נח בסימן ג' "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" בנביא ישעיהו בפרק א' פסוק ט' משמעות גדולה זה לא דבר הפוך בפרק ט' פסוק א' מה זה העם ההולכים בחושך ראו אור גדול זה לאלה שיושבים ולומדים את התורה שבעל פה מתוך צער ודוחק ועוני שקשה להם ללמוד את התורה מתוך זה שהם לומדים את התורה כך הם אלה שיראו לאור הגדול זה ברוך ה' כל התלמידים פה כל עם ישראל, שיושבים ולומדים את התורה וצר להם וקשה להם בלימוד מתוך הלימוד והקושי, זה הלימוד שיבנה לנו את בית מקדשנו ותפארתנו הם אלו שמצילים את הדור הם אלו שמצילים את העולם זה לא הפושעים והמשוגעים שהולכים היום וכולם מכבדים אותם, הולכים גלויי ראש והולכים בלי יראת ה', וכך עושים... רק מי שיושב ולומד מתוך הדוחק האברך במסירות שלו, לומד, וקשה לו, והוא חוזר, ולומד שוב והוצאות ודברים וספרים שלו וכל מה שקשה לו, זה הלימוד זה הלימוד שיבנה בית המקדש אבל אל תהיה בצער על החיים שלך אלא תזכור שזה בגלל שבירת הלוחות זה הסיבה לצער הזה, ואתה אולי תתפלל על שבירת הלוחות אז מה תתפלל, אי אפשר לשים דבק, להחזיר את הלוחות אלא תתפלל על המנהיג תחפש את משה רבנו שהיו מתקרבים למשה רבנו ולא היו רוצים את העגל אז ממילא זה כבר לא היה קורה ואז למעשה הרי למה הקדוש ברוך הוא למה אומרים חכמים ש"לא ילמד אדם את בנו חכמה יוונית" מה זה חכמה יוונית? זה פגם בלשון הקודש מה שתנו רבנן כשיצא להילחם יוחנן אונקלוס היה מבחוץ ואריסטובולוס היה מבפנים בבבא קמא בדף פ"ב זה היה הפוך עמ' ב' הוא היה בפנים יוחנן הורקנוס בפנים ואריסטובולוס היה בחוץ במנחות בדף ס"ד עמ' ב' וב'סוטה' בדף מ"ט עמ' ב' זה היה הפוך הוא היה בחוץ וזה היה בפנים יש בזה הבדלים, אבל עכשיו אפשר לדרוש בזה משהו אחר יש בזה משהו עצום מאוד בזה שהיו משלשלים להם דינרים כל פעם ואז בא איזה זקן יוני אחד שאמר להם כל עוד שיקריבו תמידים לא תוכלו להם אז מה עשו להם, שלשלו להם שמו להם בפנים את החזי.. ההוא החיה הזאת חזי... ואיך ששמו אותו נעץ ציפורניו הוא הגיע לחצי חומה נעץ ציפורניו ואז הזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה עכשיו חזי.. בויקרא רבא בפרשת שמיני פרשה י"ג אז כתוב שם שהלגיון של רומי שהיה עושה החזי.. הזה זה הסמל של הרומאים זה הסמל של אדום החזי.. הזה הוא סמל של אדום, סמל של אדום בגלל שהוא סמל של אדום הוא הסמל של הרומאים הם החריבו את בית המקדש לכן הם מגבירים את זה כנגד זה זה הטמאים האלה - הרשעים עכשיו, ברגע שהוא הגיע לחצי חומה והוא נעץ את ציפורניו - אז הזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה עכשיו, תבינו ארבע מאות פרסה - זה דבר שהוא לא נתפס הרי פרסה אחת - זה ארבע מיל ומיל אחד - כמה זה מיל? יש לנו דעת הרמב"ם זה תשעה מאות ושתים עשרה מטר דעת רבי חיים נאה זה תשעה מאות ששים (מטר) דעת החזון אי"ש זה- אחד נקודה מחמישים ושתים עכשיו כפול ארבע - זה ארבע מיל אז כאן זה יוצא ארבע מאות זה אלף שש מאות מיל אלף שש מאות מיל יוצא תחשוב כמה זה אלף שש מאות מיל? אלף שש מאות מיל, עכשיו זה פרסה כמה פרסאות זה ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה? זה שלוש מליון מאתים אלף אמות זה ארץ ישראל מזדעזעת ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כל ארץ ישראל מזדעזעת - רק מהפחד מזה שהגיע איזה חזי.. הזה ונעץ את ציפורניו וזה שלוש מליון מאתים אלף אמות כל העולם הזדעזע זה לדעת החזון אי"ש - אני הולך להכי מחמיר אחד נקודה מחמישים ושתים בכל ארץ ישראל הזדעזעה, רק מפני שנעץ.. מה קרה כל כך? היום יש תראו מה הולך שם, איזה מפלצות יש שם והוא רק נעץ ציפורניו זה מראה על הקדושה שהיית שם זה מראה על המדרגה שהינו בכלל ועל הריחוק שאנחנו נמצאים בו והתרחקנו כל כך כל כך כל כך עד כדי כך שיש שליטה לחיצונים להיות בכלל ולהביא אותנו למצב - שתראו מי נמצא בבית ה' איך נראית ארץ ישראל.. מהפחד על זה צריך לבכות בי"ז בתמוז וזה ההתחלה, כי זה י"ז בתמוז וזה הכאב, שזה הצער, על זה מבכים על זה בצער, על כל הדברים שנשרפה התורה ועל זה שבוטל התמיד ואין לנו יותר את הקשר על זה שאנחנו התרחקנו ויש פרוד בין המלכות וזה הדרך להחזיר אותה היא רק על ידי תפילה היא רק על ידי בקשה לפני ה' ואז בא הזמן הזה שיש את ה'קטב' הזה, שהוא שולט שזה עוד מזיק - ה' ישמור שהוא מקבל את היניקה שלו מתי מקבלים החיצונים כח? מתי שאין את ההעדר אור ה' ובית המקדש שאין בית ה' בית מקדש, זה יש כח לחיצונים מתי הכח של החיצונים הכי גדול? מתי? בזמן שיש את החורבן מתי שנתנו יד בבית ה' אז זה הכח שלהם עכשיו, מתי הם לוקחים את הכח? בזמן הזה, אז מי הקב"ה שולח? את ה'קטב' הזה, 'הקטב המרירי' עכשיו שתבינו 'הקטב' זה דבר ש.. זה קללה, שהקב"ה קילל בתורה בספר דברים בפרשת האזינו בפרק ל"ב פסוק כ"ד: ''מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר" מה הכונה? שה'קטב' הזה שהקב"ה שולח אותו, שהוא מקללה הוא נשלח בזמן כזה שיש איזה דבר שציער לקדוש ברוך הוא שבגללו הוא ישלח את ה'קטב' וה'קטב' הזה הוא מזיק, מזיק בברכות בדף ה' עמ' א' רש"י מפרש, הוא מביא את הגמרא בפסחים בדף קי"א עמ' ב' שהוא שד הצהריים שד שבזמן הצהרים הזמן שלו ואיפה שיש את המדרשים שמי שיודע מדרש רבה פרשה י"ב ומדרש שוחר טוב סימן צ"א ומדרש תנחומא נשא בסימן כ"ג שם כתוב בשם ריש לקיש ורבי יוחנן רבי יוחנן מתאר אותו הוא אומר שהוא כולו קליפות קליפות שערות שערות כך הוא אומר המראה שלו קליפות קליפות שערות שערות וכל מי שרואה אותו רחמנא ליצלן לא יכול לשרוד את המראה הזה ריש לקיש אומר שאינו בתוך ליבו אינו על ליבו ומי שרואה את העין הזאת גם לא יכול לראות אז רבי יוסי אומר בשם רב הונא מסביר שם שמה כונה מתי הזמן שלו? זה שהוא אומר שהוא שולט הוא אומר הוא לא שולט אז שליטה שלו זה מד' שעות עד ט' שעות שהוא שולט ביום והזמן …