הגאון הינוקא - שיור מהסעודה זכר לחורבן

הרי אנחנו יודעים שעכשיו שאין בית המקדש קיים ונחרב בית מקדשנו ותפארתנו שולחן של אדם מכפר עליו נסביר את הענין הזה במסכת 'בבא בתרא' בסוף פרק 'חזקת הבתים' בדף ס' עמוד ב' וכן בתוספתא סוטה פרק ט''ו בסוף התוספתא בסוטה כתוב שהתקינו שיהיה אדם משייר דבר מועט מן הסעודה כי צריך שיהיה זכר לחורבן כל דבר שיש בו שמחה תיקנו שאדם ישייר דבר מועט בסעודה מה זה שיעור דבר מועט? "אמר רב פפא 'קסא דהרסנא' רש"י מפרש שזה מאכל דגים שמטגנים אותם בשומן שלהם זה מאכל פשוט במסכת שבת בדף קי"ב עמוד א' שם מוזכר שקסא דארסנא זה כמאכל זול בבמסכת 'פסחים' בדף קי"ב עמוד א', ובסוכה בדף נ''ד עמוד ב' שקסא דהרסנא זה מאכל פשוט שיעור תבשיל אחד שצריך לשייר בשביל שיהיה היכר מתי שעושים סעודה של שמחה כך מובא ב'בבא בתרא' לגבי שיעור תבשיל שעושים (משיירים) ב'הלכות תעניות' בפרק ה' הלכה י"ג הביא הרמב"ם גם שתקנו שיש סעודה משיירים תבשיל מועט מן הסעודה שיהיה היכר, ומקום פנוי כך מביא הרמב"ם בהלכות תעניות שיש מקום פנוי שצריך לשייר וגם לעשות היכר בזה שיש גם מקום פנוי וגם תבשיל השולחן ערוך הביא את זה גם בסימן תק"ס סעיף ב' הביא את הלשון של הרמב"ם והלבוש גם כתב שיהיה היכר מה שמשיירים וכן המגן אברהם גם הביא, להשאיר תבשיל... אבל פה צריך לחשוב, הרי הט"ז רבנו הט"ז מבאר את הדברים של הרמב"ם, ולא סובר כמו הרמב"ם וכן הטור לא סבר כך הט"ז אומר שלא צריך לשייר מקום פנוי בסעודה בשביל שיהיה היכר וזכר לחורבן 'אם עושים סעודה לאורחים' מלשון של הרמב"ם זה סעודה לאורחים מתי שיש סעודה לאורחים אז צריך לשייר מקום - שיהיה זכר לחורבן אבל אם זה לא סעודה לאורחים - לא צריך לשייר מקום לא צריך לעשות היכר בתבשיל אם אדם סועד עם בני ביתו רק סעודה שהיא של שמחה ששם יבוא להיסח הדעת ויכולים לשכוח מהחורבן הט"ז מסביר שאם יש תבשיל אחד שמחסרים ממנו תבשיל שרגילים לעשות בכל סעודה ומחסירים מן התבשיל הזה אז יהיה היכר ואז זה כבר זכר לחורבן הרמב"ם מצריך גם חיסור של תבשיל וגם חיסור של מקום שיהיה היכר במקום שיוכלו לידע שזה היכר 'זכר לחורבן' גם מקום וגם התבשיל הט"ז מסביר שמספיק רק בחיסור התבשיל ולא צריך מקום וכן הביא הטור היעב"ץ במור וקציעה בסוף סימן תרצ"ה מביא היעב"ץ שבפורים ובסעודת מצוה שהיא כפורים ושבת שלא נוהגים אבלות בפרהסיה וגם בפורים, בסעודת מצוה, בראש חודש, ביום טוב לא צריך לעשות שום דבר בענין לעשות היכר לכבוד הסעודה לזכר לחורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שנחרב בעוונותנו רק נסביר המקור חיים רבי יאיר בכרך, גם הביא לא הבין מפני מה, שהיום לא נוהגים בדבר הזה הוא אומר שאין היכר כל כך במעדנים להבדיל בין תבשילים שאנשים יכולים לדעת אם זה היה, או החסירו מיזה תבשיל או עשו איזה היכר או לא עשו היכר אבל מה כן? צריך לעשות איזה היכר בכל סעודה של שמחה שיהיה איזה היכר דבר שידעו 'זכר לחורבן' לא שייך שיש מקום של שמחה שישכחו את החורבן היום בימינו שהרבה אנשים לא יודעים גם סדר השולחן שהיו עושים פעם סדר הסעודות שלהם, סדר ההסבה שלהם, סדר השולחנות ביחד לא יודעים כל כך איך היו יושבים לא יודעים כל כך איך להשאיר מקום פנוי לא יודעים כל כך איך לשייר אז כל מי - שמתי שהוא יעלה בדעתו אם זה לשים איזה שלט גדול על הסעודה שלו אם זה לשים מקום על כל מושב ומושב ליתן לאנשים איזה דבר זכר שיחשבו בדעתם ויזכרו החורבן זה דבר גדול ועצום מאוד מאוד מאוד מאוד