דמעות של קדושה בדרך לארמון המלוכה - הסוד של ראש השנה | סיפור על מורינו הגאון שליט"א

יש הרבה מבקשי השם שזכו לחפש את דרך השם הרבה הרבה שנים, הרבה עד שהם הגיעו לרב. כשהם הגיעו הם ישבו וחכו ובדקו ודרשו היטב היטב. דבר שמפאים מאוד איזה תורת אמת יש כאן. איזה מסירות נפש מעל כל תפיסה והשגה לחפש את דבר השם. זה סיפורים שצריך לטור בזמנו אבל נגיד כמה דברים קטנים אחד מהדברים שאנחנו שמענו עדויות שהרב היה ילד קטן היה יושב ולומד גמרא והיה בוכה אומרת תנאים מוראים רשי תוספות בוכה בוכה שלו היו אדומות מדמעות בלימוד גמרא לנו היה מתאים לשמוע ש אדם בוכה בסיפורי צדיקים הוא בוכה במעשה מרכבה סודות הקבלה אבל בגמרא לבכות פעם שאלנו את הרב על זה שזה מפאים את הלב שאנחנו רואים את ה זהירות של רבותינו הקדושים שחס ושלום שלא יהיה איזה שום איזה טעות קטנה בדבר השם. איזה מס איזה חרדה הייתה להם כמה הם ניגשו לכל פרט הכי קטן בכזו יראה שחס ושלום לא להיכשל ברצון האלוקי. זה דבר שהיה גורם לרב כזו התרגשות. ילד ככה בוכה בוכה שהוא לומד גמרא שהיו רואים את העיניים של האדומה. אנחנו נמצאים לפני ראש השנה. ראש השנה זה יום שכולו התחדשות שאנחנו באמת נבראים מחדש הציור האמיתי שצריך להיות בראש של כל אדם שהעולם נגמר אנחנו חוזרים לששת ימי בראשית שכל השישה ימים היו עדיין בבחינת גולם עד שהקדוש ברוך הוא בכודו בעצמו בא ויצר את אדם הראשון שהוא התכלית של כולם שם ושהוא עמד כל הבריאה הכירה בזה שהיא כלום אפילו מלאכי השרת כבר חשבו שמה צריך את האדם אחנו עובדים את השם לא הנה עכשיו אנחנו מבינים שאנחנו כלום יש פה איזה משהו שיכול לקרב אותנו להשם להבין את רצונו אדם הראשון קם ושיבח להשם והלך להמליך את השם אבל הוא לא גמר את המלאכה זה מה שקורה כל שנה בראש השנה שהעולם נגמר הקדוש ברוך הוא ברוב תוריו וחסדו בורא אותנו מחדש כמו האדם הראשון וזה יום שאנחנו צריכים להתנקות לגמרי לצאת מכל זועמה להגיע לדרגה העליונה של אדם הראשון לפני החטא חדש ימינו כקדם זה יום כל כך רציני כל כך כובד ראש הקדוש ברוך הוא לקח את אדם הראשון ותי איתו בגן עדן אין דבר יותר גדול מזה אין זה כל התקווה שלנו נתיד לבוא תהלכת בתוככם אומר הספר תורת כהנים אתיל עמכם בגן עדן כאחד מכם כביכול זה מלך לוקח את ההוב שלו איש סודו ומטייל איתו אין יותר מזה וזה הדרגה שאנחנו צריכים להגיע בראש השנה וזה מפחיד שאדם נמצא באסתר פנים אז לא רואים מה הוא עשה אבל שהוא נמצא לפני המלך זה מחייב וכבר מלכות דבר שהוא סותר למלכות זה צריך רחמי שמיים עצומים בשביל ש ימשך לו קיום ולא ימחק מיד הקדוש ברוך הוא מגלה בראש שנה כאלה רחמים לכן הראש השנה זה 48 שעות של הראשית שהבריאה כולה חוזרת ל למאמר הראשון שבו נברא העולם שזה כולל את כל ה10 ספירות אנחנו נמצאים בכזה תרו תרוממות לאלה וללה וללה וללה אנחנו לא יודעים כלום מה זה העבודה של הצדיקים בראש השנה ואנחנו צריכים דבר אחד לדעת מה זה הכוח של התפילה שמשם ללמוד גם מה זה תורה אחד מהשנים האחרונות היינו אצל הרב א עדיין לא הרגיש טוב והיה ספק בית חולי לא לא ידענו עכשיו מה לעשות זה לחלל את היום טוב לאו קשור שניגש לרב עוד לא אוהב לדחוף מה זה מהם שלכו לעזרת נשים שלכו שלחו לדרך הרבנית אולי אה אמר היא אמרה להם שבראש השנה אי אפשר לדבר עם הרב בכלל הרב פה עכשיו אחרי התפילה עם כל האנשים הרב נשאר שעה וחצי אפילו אחרי התפילה עם האנשים ושמח את כולם אבל בבית זה כמה דקות בסעודה בקושי ואי אפשר לדבר עם הרב כלום זה רק תורה ותפילה בניצול שאי אפשר אין לא שייך לך לא שייך אז תנצלו עכשיו מה שאתם יכולים להתאמץ להגיע לרב אין אין אפשרות זהו יודעים שבורא השנה בעצמו אחר כך אחרי שנתיים מישהו בא ודפק לרב באמצע הלילה והרב בא ועזר לו עד הדירה לא ספק בהלכה מה לעשות מה זה מה זה מסירות נפש שלם עם ישראל זה יום שבו אנחנו חורשים את הכל אנחנו לא יודעים מה זה עבודות של ענקי עולם ש היום הזה שכל השנה רק צריכים להתגעגע לראש השנה והכל זה רק הכנה היום הזה שהוא כולל בו את כל הימים כולם אבל דבר אחד אנחנו צריכים לדעת שאין ראש השנה בלי זעקה להשם יתברך בכל המסירות זה המפתח של הכל. אין משהו אחר. ראש השנה זה לא יום של אכילה ושתייה. הקדוש ברוך הוא ברחמיו עשה לנו את את היום המרומם הזה בכסות נקיה, באווירה של יום טוב, בשמחה. אבל זה לא ראש השנה. ראש השנה זה שאדם קורע את כל המסכים, הוא נלחם בהם וכל מה שמפריע לו ולא נותן לפה שלו להיפתח בתפילה והלב שלו גם כן נטור וסתור והדעה שלו מעורבת. אדם דרך התפילה הולך קורע את כל הלב, קורע את הכל, לא משאיר כלום ומאיר את כל הדעת שלו ומגיע עד כיסא הכבוד. אם לא אין כלום. אדם מפסיד את כל האפשרות הזאת. אין דבר כזה להיות לפני מלך מלכי המלאכים. אדם מלאך יכול לחיות אלפי שנים הוא לא יזכה לראות פני השם לעולם. אין כזה דבר. צדיקים צריכים או ראש השנה זה המתנה שהמלך אמר כולם עוברים לפניי. אני בראתי את כולם יום השמחה שלי שבראתי את העולם כולם עוברים לפניי כולם אז למה לפספס את זה למה לפחד מזה למה לברוח מזה אדם שהוא מרגיש פחד מזה בצורה שהוא בורח מהשם הוא הפסיד הכל אנחנו צריכים השם באור פניך יעלכו בשמך יגילון כל היום צדקתך ירומו אנחנו צריכים לבוא לקדוש ברוך הוא לעשות את התשובה האמיתית ולהגיע לתשובה ילאה לתקן את הכל שלא יישאר שום זוע ואנחנו מתחדשים לפני השם מלכים אותו בשלמות כמו שהיה אדם הראשון לפני החטא. מה אנחנו עושים בשביל זה? קודם כל זה תפילה. הפחד שאדם לא יכול להעמיד הדמיון הזה שסותם לו את הכל. הקדוש ברוך הוא נמצא פה מולך תמיד בכל שכן בשעת התפילה וכל שכן וכל שכן בתפילה בראש השנה ובשעת התקיעות שזה עיקר העיקר. אדם עכשיו מחשבה שלו מתבלבלת חבל צריך לעשות הרבה נמצאים שום דעת ולא להתבלבל מכל ההפרעות אדם לא מרגיש טוב וקשה לו ובאמת אין לו מקום וקם מהמזגנים וקשה כל הסיבות שיהיו לדעת איך עכשיו להתמקד כל כולי הדברים האלה צריכים להיות סיבה עוד יותר להתקרב להשם פשוט עוד יותר להבין את הצורך בזעקה שאם אני אשב על הטבע אדם אוהב להישאר בטבע שלו שהוא חי והוא קיים והוא מציאות והעולם הזה חי וקיים ומציאות וטוב לו ככה הוא לא יכול לקבל משהו מעורר וזה כל הריחוק מהשם הלוואי היא שבכזה אמונה בטבע עוד יהיה המשך לכזה טבע שזה חס ושלום לא אמונה זה שקר מה זה אין כלום העולם נגמר זהו אין כלום כל מה שהעולם עכשיו מתחדש זה חסד ורחמים של השם בעולם שלא המליחו אותו בכלל לא בכיוון להמליך אותו לכאורה איזה איזה התרגשות צריכה להיות להבין את זה שאנחנו אתה נמצא עכשיו בהיכל המלך. זה לא זמן רגיל. זה זמן שאתה יכול להרוויח בו את האוצרות הכי גדולים בעולם השאין כל השנה. אין אפילו לא ביום כיפור. אדם שרוצה לקבל את האוצרות לכל השנה זה רק בראש השנה. אין אין אין זמן אחר. כי רק עכשיו אתה נתנו לך את האפשרות. עוברים לפניו כבני מרון. זהו. אתה בעצמך הנשמה שלך כל כולך עומד לפני מלך מלכה המלכים לפני כיסא הכבוד מוציאים את כל המסכים אבל אדם שהוא הוא מסובב את הגב שלו למה מסובב את הגב תעמוד מול השם תפסיק לפחד תוציא את כל תקרא את כל הדמיונות האלה ודווקא מכל הקשיים שאתה מרגיש עכשיו בזה מזה וכל הסיבות שיהיו זה זה יעורר אותך להבין שזה אי אפשר להישאר על המציאות קום תקרא אותה אדם חלש אדם מסובך בגלל דבר אחד שהוא לא רציני. אדם שלא מרגיש טוב, סובל, הוא בכל שיכול לזוז, קשה לו לנשום אפילו פתאום הוא שומע סכנה נפשות, תראה אותו קם כמו אריה, יכול להעיף דברים ולקום ולעשות, לרוץ, לקפוץ ולעשות ולהציל את כולם ואת עצמו ואחרים. ומה מה קרה? הוא היה באמת הוא היה ככה כמה שבועות לא זז. הוא מקבל כוחות שאין לטאר. פשוט הדמיונות עזבו אותו, אבל הוא באמת לא מרגיש טוב. נכון? והוא מקבל כוחות אחרים לגמרי. מתי שהוא לוקח את הדברים ברצינות. זהו עכשיו זה לא זה לא אנחנו תמיד צריכים להיות ברצלם. צדיקים היו ככה כל רגע ורגע שהם עבדו עמדו לפני השם ראו שאין שום הם בכלל לא קיימים. ראו את עצמם ככה ביראה הכי גדולה באהבה הכי גדולה לפני השם יתברך. כובד ראש מלא. ככה לפחות בראש השנה זה הזמן שאנחנו צריכים לקרוע את הכל. ראש השנה בלי זהקה זה כלום. אין כזה דבר. אין אין ראש השנה כזאת. פשוט לזעוק להש בכל הלב. הרב אמר אם אדם נחתם לחיים צריך לזכור את זה. נחתמתי לחיים בזכות שאמרנו זוכרנו לחיים. משפט הכי קטן. זוכרנו לחיים. מלך הפץ בחיים. כותבנו בספר חיים למנח אלוהים חיים. זהו. זה הבקשה שחז"ל תיקנו לנו. תגיד את זה ב-18 אתה מגיד כיסא הכבוד בזכות זה זכית לחיים בשנה תזכור זה לא טבע זה לא כפירה זה לא עבודה זרה זה לא הפיקורסות חץ ושם אז אדם בעזרת השם נזכה להבין מראש השנה מה זה התפילה כתוב במדרש פנה לתפילת הרב ולא עז תפילתם זה דור אחרון שאין להם לא נביא ולא בית מקדש ולא כהן גדול כלום לא נשאר להם כלום אין להם שום קרבה לשם רק תפילות ראש השנה ביום הכיפורים שאתה ברחמיך מקבל תפי ולא בוזה תפילתם. אם האדם זוכה להרגיש את המציאות הזאת שבעצם אין כולם תלויים ועומדים לחסד השם אם חס ושלום המלך מחליט משהו אף אחד לא יכול אותו זהו החליט חז דברים זהו אנחנו פלויים ברחמה וחסדיו זה לא דבר זה לא דבר מבלבל חס ושלום זה דבר שמגלה קצת מן הקצת מן הקצת מן הקצת של האמת שיכול לעזור אדם להוציא את האחירות שבלב את את הבלבול שבס שכל ולעמוד לפני השם להיות אמיתי ולהתקרב להשם באמת ואז להתחיות השם באור פניך אלך יוצא מתקיעת שופר כולו מלא אור אנשים לא מבינים איפה הוא יצא איך יצאת כזה שס ושמח אפילו קין ששיכר על הקדוש ברוך הוא וגנב דעת היונה ועשה תשובה שקרית שהוא יצא משם הוא יצא שמח אדם הראשון התפלל חצת הוא עשה וידוי קטן אמר גדול עבני מנסור הוא נכנע לפני השם אפילו הדבר הקטן הזה זה חנןנו אותו בחנינה ויצא הוא יצא עם עם חוט של חסד על הפנים. אנחנו מדברים על דרגות הרבה יותר גבוהות מזה. אמיתי לפני השם יתברך. מראש השנה אנחנו צריכים ללמוד אחד הדברים שצריך לשים לב. אדם שעובד את השם יש שתי דברים. תפילה ותורה. זכור כל הזמן. אתה מתפלל הוא לומד תורה עד שאפשר לדעת איך איך זה הכל אחד. התפילה. צריכה להיות תפילה והתורה צריכה להיות תורה. תפילות של ראש השנה שאדם באמת עומד לפני השם ומתחנן וזועק שזוכרנו לחיים זה רק אתה. אם אתה תיתן חיים אם לא לא יהיה אז אני מתחנן על החיים שלי. זה צריך עוד זהקה שאדם כל כך זועק עד שהוא מרגיש שהוא נהיה גיבור. הוא מקבל כוחות. הוא יוצא מכל האבייות של הגשמיות. הרי הנשמה היא כל כך קלילה. היא גיבורה. אין לה שום צמצום. כל הצמצומים, כל הקשיים שיש בעולם זה רק לגוף, לנשמה, אין שום מגבלה, שום דבר לא מפריע עלי. אבל אדם תמוך בתוך הגוף …