הגאון הינוקא - ההלכה שבזוהר וקידוש ה' • השיעור בביתר - במעמד סיומי 'משמרות הזוהר' | The Yanuka

ארגון 'היכלה דרשב"י' שם לו למטרה לגרוס את הזוהר באופן רציף וכך שלא יפסק כל לימוד הזוהר הקדוש בכל שעות היממא בואו רק נחשוב לעצמנו, ימים טובים ושבתות ימים נוראים וצומות ויושבים להם אנשים שעה אחרי שעה בתחלופה וגורסים את הזוהר ומניחים את כל עסקי העולם שלהם ולא מדברים, בתענית דיבור לא מדברים ולא עסוקים בשום דבר כדי שלא יפסק קול של קריאת הזוהר בעולם יש בידינו את ברכתו של מרן הינוקא שליט"א שבירך אותם שיזכו בעזרת ה' לעשרה עמדות של עשרה אברכים שיושבים וקוראים את הזוהר ללא הפסקה זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו הוא יום מאוד גדול שזוכים שמונים פעמים ללמוד את כל הזוהר הקדושה צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ה' קהל נכבד נעמוד על רגלינו ונקבל את גאון ישראל הגאון הגדול הרב הינוקא שליט"א ימים על ימי מלך תוסיף ושנותיו כמו דור ודור ברשות מוריי ורבותיי הקדושים והטהורים מרנן ורבנן, כל הרבנים הקדושים והנכבדים כל אחד ואחד לפי כבודו ומעלתו מרא דאתרא וכל הרבנים החשובים הנכבדים וכל הקהל תלמידי החכמים הקדושים והטהורים עם הקודש סיום הזוהר הקדוש שעושים החבורה הקדושה הזאת שהוגים ולומדים בזוהר הקדוש ועושים נחת רוח לפני אלהי השמים וארץ אינני ראוי לדבר בפניכם בכלל שאני הקטן והשפל הדך ונכלם והבושה לפני תלמידי חכמים שעשו סיומים כאלו על כל הזוהר הקדוש כל כך הרבה פעמים אני רק לברך אתכם שתמשיכו להאיר את אור ה' ושהקדוש ברוך הוא יברך אתכם שאתם תצליחו להגות בתורה הקדושה וללמוד כל הזמן בזוהר הקדוש אומרים שרבי פנחס מקוריץ הוא אמר שלימוד כל יום של כמה דפים מזוהר הקדוש הוא תיקון לנשמה והוא מזכך את הנשמה מאוד מאוד וכך גם נהג רבנו האריז"ל שהיה נוהג ליתן לכל אחד (ללמוד) כמה דפים בזוהר הקדוש והיו לומדים את זה והוא תיקון גדול לנשמה ללמוד ולהגות בזוהר הקדוש כתוב בזוהר באור החמה ברעיה מהימנה תרומה בדף קמ"א עמוד א' שרבי שמעון בר יוחאי היה זוכה שהיה נגלה אליו רעיה מהימנה - משה רבנו היה מתגלה לרבי שמעון והיה מלמד אותו את התורה יש כמה דרגות ומדרגות ב.. רבנו שמעון בר יוחאי זכה שנגלה אליו רעיה מהימנה ולימד אותו את התורה שלו ועוד יש פירושים נפלאים של רבנו יצחק אייזיק יהודה יחיאל סופר מקאמרנא בעל הנתיב מצוותיך והזוהר חי הוא כותב בזוהר חי בפרשת וירא בדף כ"ה ובנתיב מצוותיך נתיב התורה בשביל א' אות ל"ב הוא כותב שם ודע אחי כך הוא כותב שספר הקדוש הספר הזה הספר הזוהר של רבי שמעון חיברו רבנו שמעון בר יוחאי וכתבו רבי אבא כל תיבה ותיבה כל דבר ששמע מפי החבריא קדישא מרישא עד סיפא הכל כתבו רבי אבא ככה הוא אומר כל התורה של רבנו שמעון והוא אומר שהספר הזה הספר הכתבים האלו של רבנו שמעון בר יוחאי היו נמצאים באמתחתו של רבי אבא וכשירד רב לבבל - הוא לקח את זה עמו שיגלון לבבל שם הם היו וכך הוא מסר אותם לכל ראשי הישיבות שהיו שם בספר הזוהר שילמדו בזה וכך גם הוא היה לזמן הגאונים והוא כותב שגם היה לעיני קודשו של רבנו הרי"ף והרמב"ם שהיו לומדים זוהר והוא אומר שהרמב"ם היה בקי גדול בזוהר רק לא ישתמש בו כי הוא סבר שרק מי שהיו רואים בעלי חכמה ומדרגה שהיו יודעים סוד מעשה מרכבה היו מוסרים לפניו את הזוהר הקדוש בשביל שהוא ילמד מהדברים העצומים והעמוקים והנפלאים שטמונים בתוך הזוהר ולכן לא התפשט הזוהר ולא ידעו מזה ולכן רבנו הרמב"ם רבי משה בן נחמן לא היה נראה למראה עיניו רק מה שראה רבנו הרמב"ם כך הוא משיג על זה והוא אומר שהיה לעיני קודשו וכך הוא ראה, ממש לאין שיעור את החכמה הנסתר של הזוהר והקבלה של רבנו שמעון בר יוחאי והספר הזוהר שהוא מהיסודות של התורה שאם אנחנו רואים שעוד רבנו הרבה מקאמרנא שכותב שהוא היה גאון עצום לאין שיעור שהוא חיבור את השלחן הטהור ונתיב מצוותיך והיכל הברכה וזוהר חי ויש שם חידושי תורה והלכה נפלאים מאוד על זה שהוא כותב ומסביר ההשתלשלות הזה גם בנתיב מצוותיך וגם בספר יש לו את.. - בזוהר חי בפרשת וירא בדף כ"ה שהוא מסביר שהספר הזה התגלגל ככה היה וכל הגילגול שלו אז זה מסביר לנו שאנחנו צריכים להבין כמה אור טמון בספר הזה וכמה לעיני גדולים ונוראים רק היה את הספר ולא היו נותנים אותו רק למי שיודע מעשה מרכבה ויש לו סוד מעשה מרכבה שהיו נותנים לו רשאי שילמד בזוהר הקדוש ומי שיתבונן ויראה שהדעת של רבי שמעון שבתחילה בפרשת נשא שמסביר בדא היא חיבורא יפקון מן גלותא ברחמי שהזוהר הקדוש הוא היסוד של ידיו יכולים לזכות לאור הגאולה, לתכלית להבין את התורה הקדושה שיש בזה המון המון מפירושי התורה שרבי שמעון בזוהר וירא בדף ל"ג עמוד א' רבי שמעון אומר שהוא לא רק שהוא זכה לדרגה כזאת גבוהה הוא העיד על עצמו שהוא זכה להיות צדיק יסוד עולם כך הוא מעיד על עצמו וכך יש את זה כמה פעמים בזוהר אבל זה שהוא כותב כך ומעיד על עצמו שהוא זכה לזה הוא אומר בזוהר ויחי בדף רכ"ה עמוד א' הוא אומר שרק לעתיד לבוא רק בדור האחרון - יהיה כמו בדורו שלי ככה הוא אומר, כמו הדור של רבי שמעון עצמו יהיה רק בדור שיבוא משיח, ככה יהיה באותו זמן מהגדולה והעוצמה של רבנו שמעון בר יוחאי למה שזכה להשיג בחיבור שלו בשורש הפנימיות שלו של התורה שזה השתלשלות מלמעלה עד למטה בכל ההשפעות כולם עד שיורד למטה למטה וכולם מבינים את הסוד ואת הפרשנות הזה שהוא הוריד וגילה בעולם ועוד ממה שהוא השיג שהגמרא אומרת במסכת סוכה בדף מ"ה עמוד ב' שהוא יכל לפטור את כל העולם מן הדין כמובן (לפטור מיום שנברא עד ימיו) גם אם בנו וגם בלי בנו שהדרגה של רבי שמעון עצמו הוא לא היה נצרך לאף אחד אבל הירושלמי בקידושין בפרק א' הלכה שביעית מסביר הירושלמי שרבי יודן שמעניין מאוד שלרבי שמעון בר יוחאי היתה גם בת שהיא לא מוזכרת שמסביר הירושלמי שרבי יודן היה בר ברתיה של רבי שמעון בר יוחאי שם מסופר על כיבוד אב ואם הירושלמי.. אבל המשמעות של רבי שמעון שהוא גם זכה להמשיך בן וגם בת לקיום מצות פריה ורביה וגם אפשר לראות בזה שההמשכה של רבי שמעון היתה בעולם שהוא גילה את כל הסודות התורה שאפשר להשיג בן אנוש מנשמת רעיה מהימנה (משה רבנו) שהוא גילה ממש את הסודות הגנוזים בתוך התורה את הדברים העצומים והסגורים והחתומים וכל ההשתלשלות שאנחנו היום מקיימים הלכה פשוטה שמתגלגלת אלינו יש לה שורש בזוהר להבין כמה חשיבות יש בלימוד זוהר הקדוש בשעה שאדם לומד את הזוהר אז הוא יכול להבין את כל ביאורי ופירושי התורה כל הכל שזור וטמון בתוך הדברים האלו של רבי שמעון הלכה שבהלכות נטילת ידיים באורח חיים בסימן ד' בנטילת ידיים שהמקור של זה שכתוב במסכת ברכות בדף ס' עמוד ב' שכ-משה ידיה' אז רש"י אומר מה זה משיה ידיה מה הוא צריך להגיד בשעה שהוא עוסק בידיים שלו? הרא"ש אומר שידיים עסקניות אז בשביל זה עושים נטילת ידיים ואילו לדעת הרשב"א בחלק א' בסימן צ"א אז הרשב"א מסביר שאם זה התקדשות ככהן גדול שניגש לעבודה לפני הבורא אז הוא ניגש לעבודה אז הוא צריך להיות קדוש ולעילה ולעילה שהוא עולה ומתגדל ומתקדש בעבודה כמו שאנחנו עושים שאנחנו נוטלים את הידיים אז אם אנו עוסקים כדעת הרא"ש כמו שהוא אומר שזה משום 'ידיים עסקניות' ולדעת הרשב"א זה משום שאנו עוסקים ככהן גדול שזה למעשה הלכה שכך צריך ליטול ידיים בקומו ממיטתו ומסביר בשל"ה הקדוש של חולין באורחות חיים ומוסר באות כ"ג בשל"ה על חולין הוא מסביר שצריך ליטול ידיים גם סמוך למטתו וכך שזה ההשתלשלות הזה וככה למעשה גם דעת רבנו שמעון בר יוחאי בזוהר בהקדמת הזוהר בדף י' עמוד ב' ובזוהר וישב דף קפ"ד עמוד ב' שם רבי שמעון בר יוחאי מדבר על ענין של כלי גם רואים מכאן שיש מקור לזה שהיו נוהגים לשים כלי מתחת למיטה ושיהיה כלי עליון וכלי תחתון אז אפשר גם לראות מזה את השפעים שיש בזה וגם אפשר לראות מזה רמז מהזוהר הזה שאם צריך לכלי אז כמובן גם ליטול ידיים סמוך למיטתו רואים גילוי ממש בזוהר הזה להתבונן את העמקות של שורש ההלכה של נטילת ידיים שמקיימים בפשטות מדינא דגמרא ועוד זה שכתוב בשבת בדף ק"ח עמוד ב' ובדף ק"ט עמוד א' שאסור ליגע במקום – שלהעביר רוח טומאה שלא יעבור אותו מקום באיברים חס ושלום מסמא עיניים אוזניים אז צריך להיזהר להקפיד ליטול ידיים סמוך למיטתו אז רואים ששורש ההשתלשלות הזה עוד מתגלה כבר בזוהר מה שמתחיל רבי שמעון בתחילה וכל דבר יש לו שורש אפילו הלכות תפילין, שאדם מניח תפילין מתחיל תפילת שחרית, מניח את התפילין הוא שם תפילין של יד על הזרוע ומניח תפילין ועוד לפני הכריכה שצריך לכרוך את הרצועות אז לדעת הראש למעשה אין בזה מצוה וזה הפסק כך פסק בסימן כ"ה בטור וכך גם השולחן ערוך פסק להלכה בסעיף י"א שצריך להפסיק ולהניח של ראש בשביל שלא יהיה הפסק כי הכריכה הינה מצוה אבל לדעת רבנו האריז"ל רבנו האריז"ל אומר שודאי שצריך להניח עד הכריכות והרמב"ם אומר עד סוף האצבע שהם נוהגים לעשות ואז שמים של ראש אבל לא כך ההלכה שצריך להניח את התפילין וגם הכריכה למעשה כל הכריכות הם מצוה כך דעת רבנו האריז"ל וכך למעשה נהג השל"ה הקדוש והמהרי"ל והרדב"ז והברכי יוסף וכל החכמים וכך למעשה נוהג ההלכה שצריכים לכרוך עם תפילין עד הסוף ואז לשים את של ראש ושלא יהיה הפסק ביניהם וזה גם מחלוקת המרדכי והרשב"א בדין עניית אמן אם זה הפסק או לא הפסק אם בתפילין של רש"י אנחנו אסורים בענייה כי לשם הקדושה של התפילין הברכה אחת וברבנו תם אנחנו מותרים לענות בין של יד לבין של ראש אבל החילוק הוא למעשה שהברכה חלה על של רש"י ולא על של רבנו תם אז בגלל שאני מניח של רש"י אז אסור בהפסק - שלא יהיה הפסק אבל באמת אם יובן הדברים שהשולחן ערוך פסק שלמעשה צריך שלא יהיה הפסק כדעת הרא"ש שאין מצוה בכריכה אבל לכאורה לדעת רבנו האריז"ל שמה שהביא השל"ה והמהרי"ל שכן יש מצוה ככה גם הרדב"ז שכן יש מצוות בכריכה ולמעשה המקור של זה עוד מזוהר בתיקוני זוהר חדש בדף קי"ט שם רבי שמעון מסביר שאסור שיהיה הפסק בין תפילין של יד לשל ראש שזה עבירה חס ושלום רואים עוד מדין הזה שזה גם משורש הזוהר הקדוש ועוד יש בזה הרבה כמעט כל דבר שיש בזוהר יש הרבה מקומות בזה בזוהר יש גם בזוהר פ"ד על הלכות תולעים זה בזוהר פנחס בדף רכ"א יש גם ב.. בהלכות דגים וחגבים בסימן פ"ה גם בזה יש בזה מקור בזוהר יש את זה בזוהר אדם ש.. בזוהר בפרשת כי תצא בדף רע"ח עמוד ב' גם זה מופיע בזוהר הזה גם בהלכות חגבים שאדם צריך להיזהר באכילה ולדעת את הכשרות של הדגים מה יאכל בפה שלו ומה לא רואים שכל זה יש לזה שורש בזוהר הקדוש גם בהלכות בשר וחלב בסימן פ"ז אחרי זה גם יש את זה בזוהר משפטים בדף קכ"ה עמוד א' גם בתיקוני זוהר בתיקון י"ד בדף ל' גם זה מופיע בזוהר רואים שכל דבר יש לו שורש הלכתי ואפשר למצוא את השורש ואת ההנהגה שנפסק להלכה אפשר לחפש ולמצוא את זה בזוהר הקדוש ואז זה מתיישב באמת למה באמת שהיה הכתבים האלו אצל רבי אבא וזה היה אצל רב בבבל וגם זה היה לעיני קודשו של הרי"ף והרמב"ם שכך למעשה משתלשל ההלכה להבין שאין שום סטירה בין הדברים אבל כמובן שהילכתא כפשט ולא כמו הזוהר אבל רואים שלאין שיעור פעמים שההלכה בשורשה כמו הזוהר …