הגאון הינוקא - ל"ג בעומר תשפ"ג - מעמד ההדלקה והשיעור וסיום הזוהר - סוד ה'תא חזי' | Yanuka

ברשות מרנן ורבנן, כל הרבנים הנכבדים ברשות כל הקהל הקדוש והנכבד עם הקודש, העם של ה' ברוך הוא ברשות יומא טבא,ע יום מרנא ורבנא רבנו שמעון בר יוחאי לפני שנדליק את ההדלקה נזכיר זכות רבנו שמעון בר יוחאי רבנו שמעון בר יוחאי הסתלק לערך קרוב לג' אלפים תתק"כ קרוב לאלף שמונה מאות ששים ושלוש שנה וכולם יודעים שרבנו שמעון בר יוחאי אמר בסוף האדרא קדישא "עולו ואתכנשו להילולא דבר יוחאי" דרבי שמעון בזוהר האזינו בדף רצ"ו עמוד ב' על האור שגילה רבי שמעון בעולם על הדעת, על התורה הקדושה שלו על אור ה' שהלך והתפשט ונישא מסוף העולם ועד סופו רבנו הרמ"ק רבי משה קורדוברו מפרש עליו הכוונה במה שהזוהר אומר ביום ההילולא הוא אומר שזה נעשה יחוד חתן וכלה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ורבי אברהם גלנטי מסביר שהכוונה שכל התורה והתפילה ועבודת הקודש שרבי שמעון עשה בעולם הכל עולה ונתעלה ביום הזה ביום ההילולא שלו כך גם כותב רבנו צבי אלימלך מדינוב שהוא נולד בל"ג בעומר ולדעת ה'נחלת אבות' הוא נולד בשבועות אבל אנו הולכים לפי ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש ורבי צבי אלימלך מדינוב, מהרצ"א מדינוב שכתבו שיומא דהילולא דיליה והיום שנולד בו רבי שמעון היה ל"ג בעומר לאימו מרת שרה ואביו רבי יוחאי זרע נשיאים משבט יהודה גדול וקדוש ונורא רבנו שמעון בר יוחאי שאנחנו מעוררים את הזכות שלו ומזכירים ממנו קצת רק מהזכרת שמו בלבד שהוא פועל הפלא ופלא ניסים ונפלאות אותות ומופתים לאין שיעור רק מהזכרת שמו הקדוש של רבי שמעון להאיר את האור של רבי שמעון ולהזכיר אותו זה כמו שאני אומר בכל שנה ושנה שמה שאנחנו הולכים להדליק שרבי שמעון אומר "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" כך כתוב במסכת ברכות בדף מ"ג ובמסכת בבא מציעא בדף נ"ט שרבי שמעון הזהיר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי שאדם יזכור תמיד, שהוא רואה את האש הזו הולך ונגבה עד לב השמיים הוא יזכור שעדיף להיכנס לתוך האש הזו ולא להלבין פני חברי ברבים ולא לצער ולא לפגוע באף אחד לעולם ואז אנחנו מזכירים ממנו מהדעת שלו שהוא רצה שכולם יהיו יראי ה' וכל הזוהר הוא מלא קדושה ויראת שמיים מלא דעת ויראת ה' בשביל להתקרב לה' יתברך ועוד ביום הזה שאנחנו עושים אנחנו מזכירים את החץ וקשת שכולם יורים בחץ וקשת ביום הזה רבי שמעון בר יוחאי הירושלמי אומר בברכות בפרק תשיעי הלכה א' שבזמן רבי שמעון לא נראתה הקשת לא היו רואים קשת מחמת הקדושה שלו והדרגה שלו אז הירושלמי אומר שהכוונה היא שלא רק בזמן רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה קשת אלא הדינים, הצרות, כל היסורים כל מה שהיה בעולם רבי שמעון בר יוחאי היה בכוחו לבטל את כל הגזרות שבעולם וכך גם כותב בזוהר ויקרא בדף ט"ו עמוד א' שרבי שמעון אומר שאת כל הגזרות... שם מופיע הסיפור המפורסם על הנחש והוא המקור לזה מה שרואים שהקדוש ברוך הוא גוזר והצדיק מבטל המקור הוא מזוהר הזה, ויקרא שרבי שמעון בר יוחאי יכל לבטל את הכל לבטל את כל הצרות, את כל היסורים ולא נראתה שום קשת בימיו מפני האור שלו בכל העולם רבנו יהונתן אייבשיץ מגלה על הזוהר הזה חידוש גדול כי רבי שמעון אמר לרבי אלעזר שבזמן שתחפש ותראה קשת מלאה בכל הגוונים מאירים אז תצפה לרגלי משיח ולכן לדעת רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש בדרוש י"ב הוא כותב שעל קשת הזו היום, הצבעונית מה שיש לא לברך "זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו" אבל המנהג שאין כמותו והלכה שכן מברכים כמו שלמדו חכמים במסכת ברכות בדף נ"ט עמוד א' בשם רב פפא וכך נימרינהו ותרוויהו שמברכים בתרוייהו גם נאמן בבריתו זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו אז מסביר האבודרהם בפרק ברכות הראיה בשער ח' שהכוונה היא זה בגלל שאנחנו זוכרים אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו שאפילו שיש רשעים הקדוש ברוך הוא לא מכלה ולא משמיד את העולם הוא זוכר זוכר את החסד וכך פסק מרן השלחן ערוך בסימן רכ"ט בסעיף א' לברך: זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו אבל החידוש הוא של רבי שמעון שאם תראה הקשת הזו המאירה בכל הגוונים המאירים בגוון מעין תכלת זה היה הגוון שהיה בזמן רבי שמעון שלא היה נראה בעולם רק השמיים היו זוהרים ומזהירים והם יהיו עוד פעם לפני ביאת משיח כך בזמן הזה ולכן רבי יהונתן אייבשיץ מחדש וסובר ביערות דבש שלא לברך על הקשת הנראת בימינו להלכה אין הלכה כמותו שהמנהג בכל ישראל כן לברך על הקשת הנראת בכל מיני צבעים אפילו שעל האדים מהמים ואם נתבונן ונראה שהחסד שה' ברוך הוא עושה שגם בדבר שהוא רוצה לכלות ולעורר מידת הדין בנבראים ה' ברוך הוא עושה את זה בדבר המעולה ביותר, בדבר היפה ביותר בבריאה שהכל נורא יפה אצל ה' ברוך הוא ה' ברוך הוא אינו יודע לעשות דבר לא טוב ודבר רע הוא עושה הכל בחסד וביופי ובפאר וזה מה שצריכים לזכור העולם תמיד שגם בשעת הרגע שהוא רוצה לכעוס ולהמשיך מידת הדין והחרון אף בעולם ה' ברוך הוא עושה את הדבר נאה ויפה מאוד שכולם יראו ויראו ויבהלו מאוד מאוד מאוד מפני גדולתו של ה' ברוך הוא וכן זה כך היה דעתו של רבי שמעון תמיד להאיר את האור של ה' ברוך הוא ולגלות ולכן היה לו מידת הכרת הטוב שכתוב במדרש רבה ובירושלמי במסכת שביעית פרט ט' הלכה א' רבי שמעון מחדש שם שרבי שמעון טיהר את כל העיר טבריה כל העיר טבריה נטהרה על ידי רבי שמעון והיה טעם לזה בגלל שרבי שמעון כשהוא יצא מן המערה היה כל גופו חבורות חבורות ואז לקח אותו רבי פנחס בן יאיר לחמי טבריה ובגלל שהמים האלו רפאו את גופו הוא הכיר הכרת הטוב לעיר טבריה ועל כך הוא טיהר את כל העיר טבריה מכל המתים אז הירושלמי מביא שם שאותו זמן היה כותי אחד שלעג מאוד לרבי שמעון ולקח מת למקום שטיהר רבי שמעון ושם את המת הזה וחפר גומא באדמה ושם שם את המת וקרא לכולם ואמר הנה מקום שטיהר אותו בר יוחאי תראו מה נעשה בו הנה מקום טמא וקרא לרבי שמעון ורבי שמעון בר יוחאי אמר גוזרני על העליון שיירד מטה ועל התחתון שיעלה מעלה והכותי הזה נפל לבור ומת והמת קם לתחיה וכך נעשה נס גדול לעיני כולם והזוהר פרשת אחרי מות בדף ע"ב עמוד ב' ובזוהר בא בדף ל"ז עמוד ב' שם מסופר איך הוא טיהר את טבריה והוא מלמד שהוא הלך בכל השווקים כל רחובות טבריה והיו המתים עולים לבד מן הקרקע מפני כבודו של רבי שמעון כך הוא היה הולך וכל מת היה עולה ומתגלה באדמה וכלום היו צפים ויוצאים מעל פני האדמה כך היו הולכים והיה קידוש שמו הגדול והנורא של ה' ברוך הוא על ידי הנסים והנפלאות והפלאי פלאות שעשה רבנו שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אומר בזוהר שמות בדף ט' עמוד א' שאמר שעד דורו של משיח לא יהיה כמו הדור של רבי שמעון בר יוחאי כמו אותו דור שהיה שרוי בו רבי שמעון בר יוחאי לא יהיה עד ביאת משיח וכן בזוהר חדש בפרשת נח בדף כ"ו עמוד ב' מה שהיה עם רבי שמעון שאמר לרבי לאלעזר בנו אני ואתה משתעשעים ביחד ועם הנשמת משיח כך היה רבי שמעון בר יוחאי מסיח בגן עדן העליון הוא היה יכול כך לשמוח עם אותה נשמה של הקץ בקן ציפור ולפעול את ענין הגאולה והוא אמר על עצמו את הדיבור הזה שהוא אמר שהקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים וכל הפמליא של מעלה שמחים איתו וששים בו ומסכימים איתו וכך הוא העריך גם בזוהר האזינו בדף רצ"א עמוד א' ועמוד ב' הדברים מפורסמים לכל מי שיודע זוהר ויודע כמה מעלת הערך והגדולה של רבי שמעון וכח תורתו העצומה והנוראה לאין שיעור רבנו שמעון בר יוחאי שהזהיר אותנו כל כך על הקדושה על הטהרה שתראו שבתלמוד בבלי יש תא שמע ובזוהר הקדוש יש תא חזי - זה בא וראה ואפשר להסביר את זה בשורש מה החילוק בין תא שמע לתא חזי תא שמע - זה בא ושמע ותא חזי - זה בא וראה זה דרגה ראיה יותר גבוה משמיעה ויש בזה גם נפקא מינה להלכה למעשה על עדות או שאר דברים מאשר שרואים בעיניים מאשר שמיעת האוזן ורבנו שמעון בר יוחאי עסק בתיקון של חטא אדם הראשון והוא תיקן את שורש העיניים שזה שורש הראיה כל הקדושה וכל התיקון וכל הגאולה הכל תלוי בקדושת העיניים שמקדשים את העיניים ושמרים אותם מהיזק שאדם לא מביט חס ושלום לרעה וכשאדם מקדש את העיניים שלו בקדושה והוא משמר אותם "ונשמרת מכל דבר רע" אז כשאדם מקדש את העיניים שלו על ידי זה הוא ממשיך הצלה ועל ידי זה הוא ניצל מהרע עין ועל ידי זה נמשך רחמים גדולים וה' ברוך הוא מגלה ומקרב את הגאולה כי כל ענין רבי שמעון היה תיקון העיניים לתקן את השורש העליון ולהמשיך השגחה עליונה בעולם ולכן מגלים חכמים המהרש"א אומר במסכת מכות בדף כ"ד עמוד א' שהעצה לשמירת העיניים זה רק שאדם יעצים את עיניו זה הדרך ואביי בברכות בדף ס"ב עמוד ב' אמר לחכמים לרבנן הוא אמר להם שאם הם יוצא לשבילי דמחוזא (לשוק) לא להביט לצד זה לא לצד זה שיכבשו את עיניהם שלא יסתכלו בנשים חס ושלום לקדש את העיניים שלהם בקדושה וטהרה כי ככל שמתקדשים יותר במסכת ברכות בדף ס"א עמוד א' וברש"י שאם יש חס ושלום מבט.. אז אין חלק לעולם הבא רק מראיה אסורה שאדם לא שומר את העיניים שלו לכן חשיבות של קדושת העיניים שאדם יהיה קדוש וטהור בעיניים הוא יכול לראות מסוף העולם ועד סופו רק מקדושת הראיה בלבד כי הקדושת העיניים מה שיציל את האדם מרדת שחת והוא יציל אותו משורש הרע עין כי ככל שמתקדשים יותר ונטהרים יותר על ידי זה נמשך יותר רחמים ורבי שמעון אומר בזוהר ויקהל בדף רי"ח עמוד א' שכל ענין העיניים כל הקדושה של העיניים הם מנהיגים לכל האיברים וכל האיברים נגררים אחריהם וכן בילקוט שמעוני בפרשה בהעלותך בסימן תש"ל שם גם מגלה על זה ומעריך בזה על הסוד של הקדושה של העיניים בשם רבי שמעון בן אלעזר שהוא מגלה מה החשיבות של קדושת העיניים שכל האיברים.. שאדם חס ושלום מקבל מכה מיד הוא עוצם את עיניו רק מקדושת העיניים וקדושת העיניים שאדם מקדש את העיניים שלו אז הוא ניצל מהחטא של הנחש מהטומאה של הנחש מהעיניים הרעות של הנחש המישכא דחויא כי כל הענין של רע עין שאדם פוגם בעיניים שלו אז הוא רואה אישה, אישה זרה שהתורה אוסרת והאיסור הזה למעשה איסור דאורייתא של ראיה אסורה למעשה מה שנמשך מזה זה בגלל שהיא גבורות ודמים ודינים והראיה הזו נקשרת על ידי גבורות ודמים וכשאדם פוגם בעיניים שלו אז הוא מושך דין ורע בעולם וכשהוא מתקן את העיניים ומצטער על הפגם העיניים ומקדש את העיניים אז על ידי זה הוא עולה ונתעלה לאין שיעור ועל ידי זה הוא ניצל מפגם הראיה ולכן ההיזק ראיה שהוא חמור מאוד שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין כך אמר רבי יצחק במסכת תענית בדף ח' עמוד ב' במסכת בבא מציאה בדף מ"ב עמוד א' בשם רבי יצחק ורבי ישמעאל שאומר שאין הרע שולט אלא בדבר שעיניו רואות שאדם מסתיר את העין גם שהעין לא יכולה לראות את הדבר הזה אין שליטה רק על ידי ראיה כשהעין רואה אז הדבר נשלט וכשהעין לא יכולה לראות אז אין שליטה רק מחמת הקדושת העיניים ולכן יש בזה הא בהא תליא ומפה הרמז על יוסף הצדיק שנאמר בו "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" כי יוסף הצדיק עלה ונתעלה מעל העיניים כי …