געגועים לאבינו שבשמים - הסיפור הארוך של כל יהודי || נקודה מתורת רבינו הגאון שליט"א

אנחנו נמצאים בעומק המעמיק של החשכים, של הגלות >> והצער, כאב, מסובבים כל אחד באופן פרטי. זה באמת מסירות נפש רשומה ונוראה מאוד מאוד של היהודי באהבת אביו שבשמיים. אנחנו פוגשים אנשים שפשוט שבורים ורצוצים וכבר על סף שלא מסוגלים ושואלים איך ייתכן ככה מתי אנחנו נזכה לראות את אבינו שבשמיים איך ייתכן ואנחנו נקראים בנים חביבים של השם יתברך אנחנו לא רואים אנחנו רואים כל כך הרבה קשיים זה באמת דבר שלא היה מעולם ולעמוד בכאלה דברים זה אי אפשר להסביר בעולם מה זה הדבר הזה מה זה המסירות נפש של עם ישראל מה התשובה לזה זה כאן בפרשת השבוע פרשת ויגש אליו יהודה שזה הפרשה של התחלת הגאולה מה זה העניין של האסתר פנים מה המטרה בזה יש בזה זה סוד גדול של השם יתברך שהיהודי זוכה לגלות את כל האור העצום שנמצא בתוכו עמוק עמוק עמוק דווקא על ידי החושך והאסתר פנים מה שלא היה בזמן בית המקדש אנחנו רוצים שהיה לנו את בית המקדש ונהיה קדושים וטהורים כמה קרבת השם היה בית המקדש אומר הגאון מבינה שכמה שנשבח את הדורות הקדמונים זה לא בדרגה של יהודי הכי הכי פשוט בזמן בית המקדש אין שום תפיסה והשגה מה זה הדורות הראשונים הדורות שלפניהם אבל כל זה כלום לעומת איש פשוט ודי בזמן בית המקדש אז האם לא טוב על השם יתברך הימים האלה של בית המקדש למה אנחנו צריכים להיות בגללויות כל כך חשוכים ונפולים ובעיות. זה התשובה שמתי שאנחנו נמצאים כאן בעמקים, זה הזמן שרק ככה ובדרך הזאת יהודי מגלה את העומק של העומק. ומתי שנזכה לגאולה השלמה אז הלב שלו כבר יהיה דבוק בהשם יתברך בשלמות התו שלא היה אפילו בזמן בית המקדש. את זה אנחנו רואים פרשת השבוע. האחים הקדושים נמצאים בצער. יוסף הצדיק לא מוכן להתגלות אליהם. מה קורה? הם רואים את יעקב אבינו בוכה. נהיה להם חושך בבית 22 שנה. הם לא מוצאים את עצמם. מה עושים? הלכו הורידו את יהודה מגדלותו. אתה הצלת את יוסף שלא נשפוך את דמו. למה לא הצלת אותו עד הסוף שלא שלא נמכור אותו גם כן? אנחנו לא מתחרטים. היה פסק דין השכינה הסכימה. אבל תראה את הצער של אבא. מי יכול לראות את יעקב אבינו בוכה 22 שנה בלי השראת שכינה? כל הבית, כל המשפחה בחושך. מתי כבר נמצא את יוסף? הם הולכים למצרים, מחפשים את יוסף במקומות טמאים ביותר. איפה יוסף? איפה יוסף? הם מגיעים ליוסף ויתנקר עליהם. לא מתגלה אליהם. ואדרבה הוא מעליל עליהם עלילות. אחר כך יורדים עוד פעם לארץ ישראל, עולים בחזרה אל יוסף. מה מה פירוש עולים? עולים זה לארץ ישראל, לא לחוץ לארץ. אבל מתי שהשכינה שורה אצל יוסף, זה נקרא עלייה. הם עולים אל המקום שהשכינה נמצאת בו אצל יוסף הצדיק והם עדיין יושבים לידו אוכלים איתו על שולחן אחד וישתו וישכרו אמו ויוסף לא מגלה להם את הסוד שזה אני יוסף שוב פעם עלילה לקחתם את הגביעיה איזה כפיות טובה מה אתם רוצים לקחת אתם יודעים שאני מנחש בו מה אתם עושים טוב תביאו בני ימין לעבד. ואז יהודה כמעט הופך את העולם עד שיוסף הצדיק מתגלה אליהם. בשביל מה היה את כל הצער הזה? למה הוא לא מהתחלה היה אומר להם זהו? הרי יעקב אבינו כל יום כבר לא יכול. יעקב אבינו מוציא מהפה שלו מילים ונחיה ולא נמות. יעקב אבינו כבר לא היה יכול לסבול את הצער של הגלות ומי שהגעל אותו מהגלות זה יוסף הצדיק. אז למה יוסף הצדיק לא אומר למה הוא לא כותב מכתב לאבא שלו כל השנים האלה אבא תדע שאני חי תדע שאני חי תשובה היא שהשכינה לא הסכימה השכינה רוצתה שהיהודי יקום ויחפש ויחפש על משכבי בלילות ביקשתי את שעוה נפשי מחטא העגל הלב של עם ישראל שבור היום זה כזה צער שאפילו יהודי לא יכול לבכות הנביא במגילתך התחנן לעם ישראל קום ירוני בלילה שהפחיק מים ליבך גם את זה עם ישראל לא יכול לעשות הפה סגור אדם לא יכול להתחבר ללב שלו והלב שלו מלא מועקות הוא לא יכול לשפוך אותם אפילו בבכי אבל יש עניין גדול באסתר הזה באסתר הזה אדם קם אדם הולך אדם לא שוקט על שמריו הולך כמו שכתוב במגילת ה בשיר השירים שעם ישראל מחט העגל הולך ושואל האם מצאתם את שעוה נפשי מצאוני השומרים אחר כך השבעתי אתכם בנות ירושלים תמצאו תוד מה תגידו לו שחולת אהבה אני אני כבר לא יכולה אנחנו רוצים לראות את פניו של השם יתברך מתי שאנחנו נראה את השם יתברך בזמן של הגאולה אנחנו לא יודעים כמה בכי של שמחה וגעגועים יהיה. אין אין דבר בעולם יותר שמח ומשמח לראות את אבינו שבשמיים שבאמת אוהב אותנו ו מתגעגע אחרינו. אבל מה נגיד ליהודים שפך כל כך שבורים אבל לא יכולים לא יכולים שתבוא הגאולה יהיה צער. למה לא חיפשנו יותר? כי הגילוי של פני השם שהוא באמת יהיה גילוי זה רק לפי החיפוש. אנחנו צריכים לדעת שודי היום כואב לו. הוא יודע את האמת שיש לו מצפון בלב שאוכל אותו. אם הוא היה גוי, אם הוא היה קוף, אם הוא היה פילד, אם הוא היה כבש, לא היה לו את הקשיים האלה. מה עושה כבש? אוכל, שותה. יושן, מביא לעולם חלב, מביא לעולם ולדות, מביא לעולם צמר ונעלם. מה עושה קוף? אנחנו לא יודעים מה המטרה של הבריאה. הוא תורם משהו לתועל את הבריאה, לתועלת אותם יהובדים שבסוף ימליחו את השם. יש לו איזה תפקיד בחיים, אבל מה הוא עושה? אוכל, שותה, משחק, יושן ונעלם, אבל יש לו שקט. אין לו את האכילת הלב של היהודי. למה הלב של היהודי חולה? כמו שכתוב, חולת אהבה אני. החולי של היהודי זה חולי שהוא נקרא חולי של אהבת השם. אין סיפוק בשום דבר. יהודי מנסה את זה ולא הולך לו. מנסה רכב כזה, דירה כזו, בגד כזה, מכשיר כזה, מכשיר שמנגן כזה, עוד מכשיר שמנגן. מחפש עוד משהו, עוד תרופה, עוד איזה צמח שיעזור לו, צמחים, מנסה כל מיני דברים, אולי בגד יותר, אולי שוב דעת, שום דבר צריך לעשות את זה בדעת, בתבונה, לא להרבות, עם תפילה, אבל זה לא מביא לו פתרון אמיתי. וקם, מחפש, מחפש. למה אני לא יכול לחיות בעולם כמו כבש, כמו בעל חיים או אפילו כמו גוי? תראה את הגוי, כולו חושך, אבל טוב לו בחושך, הוא רגוע. אין לו את המצפון הזה שאוכל אותו. מה זה הסוד הזה של המצפון? באמת היה אנשים של מרשיא ברית שוללחו לסבול את המצפון הזה והם החליטו חס ושלום לעשות מעשים להכאיס וגירשו מעצם את הנשמה עד שהם קיבלו נשמה של ערב רב חובת בחינה של בחינה של המלק רחמנא ליצלן כמה גדול השכר של יהודי שעדיין נמצא עם המצפון הזה וכאן אנחנו צריכים מהיום לתקן את המחשבה על כל יהודי שנראה לנו רחוק מאוד אנחנו לא מבינים כמה הוא יקר. יהודי שלא שומר שום תורה ומצוות. נכון שיש מצווה להתרחק עם מעשים רעים וצריך לראות את זה בצער מחל כבוד השם אבל אסור לשפוט אותו. המשפט הזה ששופטים אותו לרע זה שקר. אנחנו לא יודעים כמה לפני השם הוא יקר רק בגלל המצפון הזה שעדיין בתוכו. הוא הולך, הוא לא שומע תורה מצוות, הוא טס לחוץ לארץ, עוד מדינה ועוד מדינה, הולך לעוד מסעדה ועוד מסעדה, קונה דירה ועוד דירה, מחליף דירה, מחליף רכב, אבל הלב שלו שרוף, הלב שלו שחור, הלב שלו לא מוצא מרגוע. הוא יודע שהשורש של הכל זה המצפון היהודי הזה, שבכל דבר יש לו נקודת חיפוש להשם. אנחנו לא מאמינים שיהיהודי הולך לאכול, הולך תאוות, הולך למסעדה, יש לו נקודה של חיפוש השם בתוך התאווה הזאת, רחמנא ליצלן. מה מה יש לך עכשיו לאכול מסעדה אוכל כזה יקר? זה מיותר, זה לא בריא. יש לו נקודה של מחשבה שאולי מתוך זה יהיה לו מוכין שיוכל להכיר את השם, להרגיש אולי שמה הוא ימצא את השם. הנקודות האלה הם כל כך יקרות, אפילו שהם לא נכונות, שמה לא מוצאים את השם. אבל הדבר הזה שאדם זה כמו גלות של השכינה ב-42 מסעות שעם ישראל הלך אחרי השכינה הלך לפה הלך לפה הלך לפה הלך לפה גם המשכן עצמו היה לו שבע מקומות קבועים חוץ מהמדבר שעם ישראל נכנס לארץ ישראל היה בגלגל בשילו בנוב אחר כך היה בג בגבעון בגבעון אחר כך חייב בית הבחירה, בית ראשון, בית שני, עד שיגיע הבית השלישי. השכינה הולכת ממקום למקום ועם ישראל הולך אחריה. החיפוש הזה הוא נוטע זרעים נאמנים של אהבת השם אמיתית ושלמה וקשר וחיבור אמיתי בין עם ישראליהם שבשמיים. יותר מאשר זמן בית המקדש. אנחנו עכשיו זורעים ונוטאים שודי מרגיש רק וכואב לו. יש לו משהו של פנייה להשם. הוא יודע שמהשם יתברך, מאור פני השם יבוא כל החיות שלו. הוא חושב על זה, הוא מרגיש את זה, הוא לא בוגד, הוא לא אומר, "טוב, חס ושלום יעזוב את היהדות. יש כאלה שהלכו לנצרות החמאה ליצל"ל, עשו מעשים להכיס ו החמנא ליצלן. יהודי מתאפק, מתאפק. ודי מתגבר. כמה יקר לפני השם אותו יהודי פושע, אותו יהודי רשע, כמה חושך עובר לו בלב, כמה משברים, איזה מחשבות הוא חושב על השם, מה הוא מרגיש. ואף על פי כן הוא משאיר את המצפון הזה אצלו, הוא לא עוקר אותו מתוכו, הוא עוד נותן אמון שיבוא יום שהיא לו השם. הוא לא יכול להודות על האמת שהוא השם בהכל. הוא לא בדרגה להבין את זה שהשכינה בגלות בגלל שהוא לא באמת מחפש את השם בדרך הנכונה של התורה והמצוות בדרך הנכונה בתורה במצוות יש רק דרך אחת שהיא מתמיטה שצריך לקום לחפש אותה בכל דור ולהגיע למנוחה והנחלה את זה הוא לא בכלל במושגים האלה זה נאמר גם על עולמה של תורה עד שאדם לא יקום ויחפש את הדרך אמת לאמיתה שנמצאת רק ממקום אחד הוא לא יגיע למנוחה בנחלה הקדוש ברוך הוא צועק בנביא בירמיה קומו לכו על דרכים עמדו ותשאלו לנתיבות עולם איזה הדרך טוב ומצאו תלכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם שאדם מוצא את הדרך האמיתית כל דור יש השכינה נמצאת למקום אחר ויש דרך אחרת להגיע לה כי משנה מקום רק במקום אחד שאדם קם ומחפש הוא מגיע למרגוע יש מצווה לקום ולחפש כמו שכתוב לשכנות ידרשו ובת שמה החיפוש הזה זה כל המעשים של עם ישראל הם בעצם חיפוש אחרי השכילה גם בתאוות איך שאמרנו בכל דבר שהיהודי עושה מונח נקודה קטנה של חיפוש הצדיקים התלמידי חכמים האמיתיים שעומדים תורה לשמע אצלהם זה בדרגה הרבה יותר גבוהה אבל לפעמים דווקא אדם שחייב חשוכים אצלו זה בדרגה יותר אמיתית אנחנו לא מבינים כלום ולא יודעים כלום לפני השם מה השם יתברך חושב עלינו איך הקדוש ברוך הוא מעריך מכבד ומעיקר כל אחד ואחד אבל זה הזמנים שאנחנו קונים קניין אמיתי ושלם שמתי שנראה פני אלוקים חיים באמת יהיה כזה קשר אמיתי שלם ונצחי ושעשוע אינסופי אינסופי מה הראיה לזה? שהיה בית המקדש קיים, היה הזמן הכי טוב לרוץ לתוך ידיו של הקדוש ברוך הוא כביכול ועשינו בדיוק ההפך. עם ישראל רץ אחרי עבודה זרה יהולים לגגות בכל מקום מקטר למלאכת השמיים מרוב וישמע שורון ויבעת מרוב טובה הם כבר לקחו את הכל לעצמם ופלו עורף להשם יתברך ועכשיו בגללויות הלב השבור הזה הלב הכאוב הזה הלב החשוך הזה יש בו נטאים נאמנים אמיתיים וחזקים שמשמה יצא השורש של החיות לאינסוף שנים, אינסופי אינסוף שנים ביחד בשמחה אמיתית ושלמה עם השם יתברך. וכל רגע שאנחנו מפסידים את זה, אנחנו לא יודעים כמה אדם הצטער על זה. איפה איפה היה עוד עוד חושך, עוד צער, עוד חיפוש, עוד חיפוש, עוד ביקוש. …