סיפורים ופניני דרך מהסבא קדישא הילולא קדישא כ"ב אייר - חלק ב מרגש !!!!!

זכינו בסיעתא דשמיא ללמוד קצת מאורכותיו של הגאון הקדוש והנורא הסבא קדיש מלפנדרי עוד כמה דברים יש סיפור על הרבי ממונקצ' שעשה רעש גדול בעולם בפעם הראשונה שהוא זכה לפגוש את הסבא קדישה הוא כל כך התרגש הוא קם וברך בשו מלכות ברכת שחיינו ואז נעשה מזה רע רש גדול. נכון שעל פי הלכה אדם שרואה מישהו שחביב עליו מאוד והוא שמח מאוד לראות אותו אפילו אם זה אביו או בנו או בתו או אמו או רבו מברך עליו בשומלכות ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה וגם היום ככה אם אדם באמת מרגיש שמחה גדולה יכול לברך רק לשים לב שלא יזלזלו באיזה אחד שלום כל אדם שאין בו דעת תורה סתם יברך סתם בשבילו בשביל להחניף להראות לשניים שהוא מתרגש לעשות בחוכמה לפעמים לא טוב לעשות את זה ברבים אבל ככה ההלכה אבל כאן הרי הרבי ממוקדש רק שמע על תורתו וקדושתו של הסבא קדישה אז איך הוא מברך עליו פעם ראשונה שהוא רואה אותו ברכה נתקנה לכ לכאורה על אדם שהכרת אותו והתרחק עמך אתה עכשיו רואה אותו אותה שאלה יש לגבי ביום שנתגלה מלך המשיח בעזרת השם יתברך אז מובא כמו שכולם יודעים חמישה ברכות ואחד מהם ברכת שהחיינו ולכאורה זה לא מדויק אם לא הכירו אותו עד היום איך אפשר לברך שהחיינו על דבר שאדם לא הכיר כבר לפני כן אז יש איזה פלפול ארוך מיישבים שהאדמור מוקט שיטתו שהוא סובר את ברכת שחיינו שזה סוג שונה משאר הברכות יש בשוט מלכת אלעזר חלק ד סימן סה מביא דעת הבח וישועות יעקב שברכת שחיינו יש לה גדר של רשות ולכן אפשר לברך אותה גם בספק זה לא כמו שאר תקנות חז"ל של הברכות שאם אתה צריך אתה חייב ואם אתה לא חייב אז זה ברכה לבטלה הסיפור הזה מובא בספר מסאות ירושלים יש פשוט ינטוב סימן מח סימן מט שהוא מפלפל ב הוא מביא שבאמת המערה של פנדרי האיר לאדמור מוקדץ שאמר לו שלא היה לו לברך כיוון שהוא פעם ראשונה שהוא רואה אותו האדמור בעל למנחת אלעזר הולך לשיטתו שהוא מחדש זה דבר שלא רגיל מדרך הטבע כי האהבה שלו ל לסבא קדישה הייתה אהבה לאין גבוה סופר גם על הגאון הקדוש רבי יוסף חיים זוןנפלד שהוא היה דעתו לפסול את כל האתרוגים המורכבים אפילו מספק צריכים להחמיר אבל הוא לא הסכין לפרסם אף פעם פסק הלכה ברבים כנגד אתרוג המורכב כיוון שהיה סיפור עם אתרוג מורכב שהכשיר אותו הסבא קדישה הוא אמר שהסבא קדישה זה מורו ורבו ואסור לו חס ושלום להורות כנגדו מתח הוא למד ממנו גם בתורת הסוד היה התרגשות בכל העולם ידעו מי זה הסבא קדישה ואיך שאמרנו זה דבר שחייב לזעזע לתת לנו מחשבה אמיתית מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו אנחנו לא מכירים שום אחד מהגדולים בכל הדורות האח האחרונים שזכה להעריך ימים 120 שנה ויותר ובבריאות ובצלילות הדעת עד הרגע האחרון שלו שהייתה מצודתו פורוסה בכל כך הרבה ארצות שהיה נחשב שר התורה וצדיק יסוד העולם שכולם רעדו ורעשו מפניו היה דבר נורא ודעת תורה שלו זה דעת תורה לא רגילה נכון שאנחנו מחוייבים כל פעם אדם חייב לשמוע בכל רבו שופט שבימך מה שהקדוש ברוך הוא נותן אבל מותר לנו ללמוד ולהרחיב את הידיעה וזה חובתנו כפי רצון השם לדעת מה הייתה דעתם בקודש מה היה פה מה אנחנו נמצאים על אותה אדמה אבל באדמה הזאת פה פה היה פה כבר ענקי עולם מה הם חשבו יש סיפור זה מובא מאמר חיוטש בספר מסעות ירושלים בעמוד רצב הוא מביא שהיה זמן נכון שהסבא קדישה לא רצה ללכת להיות מנהיג ורב של דמסק החכם בשי אבל ידי מעשה שהיה המלך כיבד אותו ונתן לו כבר את התפקיד הזה הוא השתמש בו לשם שמיים הוא היה הרב הראשי ואהוב וגדול מאוד בעיני כולם ואפילו בעיני המלך. במשך השנים שהוא זכה להיות הרב הראשי, הוא קיבץ וריבץ ועשה פעלים רבים לחיזוק הדעת ולטובת כל היהודים. אבל הוא היה מנהיג אמיתי. מנהיג שלא נשע פנים לאף אחד. הוא בעצמו היה המנהיג. עם כל הענווה שלו לא נתן שום חנופה לאף אחד אז הכוח היה אצל השירים הוא לא הסתכל עליהם בכלל היה נוזף בהם כל מי שלא שמע לכל התורה של בכל התורה כפי החובה שעשית ככל אשר ירוך היה גואר בו הוא לא היה מקפיד היה מאוד מאוד רחמן מאוד מאוד עניב אבל הוא שמר על התורה הקדושה בטהרה ובקיות כפי שהקדוש ברוך הוא נתן לו אותה את התורה לא מוסרים להסכנים ולא מוסקים לא מוסרים לשום זר חס ושלום תורה עם חנופה זה לא הולך חנופה זה חורבן התורה וככה היה כבוד התורה אמיתי שהתורה לא ראה אף אחד בעולם יש רק את הקדוש ברוך הוא נכון שאנחנו בגלות אבל איך אפשר להשפיל את התורה וחס ושלום למכור את התורה את זה הוא לא נתן הקדוש ברוך הוא היה איתו, נתן לו את הסיעתא דשמיא כי באמת התורה הייתה אצלו אז הוא יכל לשמור עליו ולא לפחד מאף אחד. פעם אחת היה איזה יהודי אחד שהיה מזכיר הראשי של המושל הגדול. הוא אמר להם בואו תראו איך אני אכניע את הרב הזה שמשפיל אותנו את כל העשירים. לא משפיל אותם חס ושלום אבל כאילו מראה להם שהוא הכוח והם צריכים להיכנע לדעת תורה. מה עשה? הלך כתב כתב של פלסטר למושל והכריח כמה אנשים איתו ביחד לחתום והוא היה גביר נכבד יותר מהם והם פחדו עמנו ואז שלח למושל כל מיני דברים שהרב עושה שלא קשורה הוא חשב שהמושל מיד ישלח למלך ויעבירו את הרב שכבר לא יהיה חכם בשי ולא לו שלטון ולא כוח הרב שמע את הדבר הרב מה אכפת לו אבל הרב יודע שמאז שהוא נהיה פה הרב הרב הוא המיד את התורה באמת ותשטש את כל השטויות שהיה עד היום ויראה לכולם מה זה קרן התורה באמת עכשיו מה יהיה עם הציבור מה עם כל מה עם עם ישראל אז הוא הבין שלצורך הציבור אין לו ברירה הוא בעצמו צריך ללכת למושל המושל יש לו ארמון ואי אפשר להיכנס לו שמה שומרים עם עם חרבות הוא לא הוא זמן בכלל הוא עכשיו הוא עושה פה מעשה עקיף במקום לקבל הזמנה רשמית או בית משפט או משהו בעצמו הולך ומקדים אין כזה דבר בכלל אבל הרב לא רואה אף אחד בעולם חוץ מהקדוש ברוך הוא כמו זה סימן לאדם אמיתי שהתורה איתו בשלמות אדם שאתה יכול להגיד עליו שהוא בבחינת מרכבה לשכינה הוא לא ראה אף אחד הלך לארמון של המושל הגיע לשומרי צבא עם החרבות והחליט שהוא נכנס הם הם רק ראו אותו, נפל פחדו עליהם ועשו דבר שאסור להם לעשות. המלך יכול, המושל יכול לחתוך להם את הראש הזה איך נתנו להיכנס בלי רשות? הם זזו הצידה והוא נכנס ונכנס חדר החדר עד שהגיע למושל. המושל במקום להגיד לשומרי ראש שלו שיורידו לו את הראש כמו שהוא עושה לכל אחד שנכנס בלי רשות, המושה נפל עליו פחד אלוקים. הרב דיבר איתו באומץ לב והסביר לו מה קורה בדיוק שהכל שקר ועדינות שאותו מזכיר יהודי עשה מעשה שלא קשור בסך הכל בגלל קנאה שהרב לא מכניף לעשירים התורה צריכה להיות מעל כל העשירים מעל כל ההסכנים מעל כל הפוליטיקה אין כזה דבר אין כזה דבר אין אף אחד בעולם חוץ מהדעת תורה ישירה שבאה מהרב בעצמו שהמושל הסכים עם הרב שהרב צודק והוא מיד כתב מכתב על המזכיר היהודי שהוא גוזר עליו שהוא חייב להתגרש מכל המדינות האלה שמלכותו גרמה עד שהוא מביא מכתב מהרב שהרב סלחו בלב שלם. אם הוא לא מביא מכתב שהרב סלחו בלב שלם הוא וכל משפחתו חייבים להתגרש מהעיר. לא מהעיר מכל המדינות האלה שמלכותו גרמה. המושה הגביר אותו מזכיר גביר ראה שקלתה אליו הרעה הלך והגיע לרב ביום ערב שבת קודש ביחד עם עוד כמה אנשים נכבדים לבקש סליחתו של הרב הרב הבין שזה לא סליחה אמיתית בינתיים אמר להם עכשיו אין זמן יום שבת קודש תבואו אחרי שבת קודש הם באו פעם שנייה אחרי שבת המזכיר שעשה את המעשה של המסירה ביקש סתיחה מהרב והרב אמר לו, אני נהנה לך, נותן לך פתקה בשביל להציל מגזירת הגירוש, אותך ובני ביתך, אבל תדע שבשמיים מקפידים עליך. באמת ככה היה שהמושל קיבל את הכתב מהרב שאין בליבו עליו, שהכל ימחל. אבל אותו אדם לא היה חכם להבין שאם בשמיים מקפידים עליו אז הוא צריך לעשות תשובה ותיקון על דבר חמור שהוא עשה שהוא פגע בכבודה של תורה והוא בזה הוא זלזל בסוף משמיים הענישו אותו שהוא היה סומא כל ימיו רחמנא ליצלן השם ירחם זה יסוד עצום בענייני השקפה מה זה העניין של תורה שעוברת ישירות בלי ערב רב? מה אומר המערה של פנדרי? אני דבוק בהשם יתברך במסירות נפש אמיתית. אני לא מפחד לא מדובים, לא מעריות, לא מצבא, לא מאטומים ולא ולא מהשטן בעצמו. יעקב אבינו שהמרכבה לשכינה הז הוא קיים ויאבה כשמו. רבון רטא אמר על עצמו שהוא לא מפחד מיטלר, הוא יכול לקום לבטל אותו מהעולם. אין לו שום פחד. כל העניין זה רק אלה שחולקים עליו שהם מטישים את הכוח של השכינה חס ושלום והם הם מנעו אותו מלבטל את השואה מה שהוא רצה לבטל אותה לגמרי לא שייך בכלל לעשות הכרה חס ושלום אנחנו לא מכניסים את הראש בין ההרים יש כל גדול בישראל שלו את הדעת תורה שלו אבל לראות מה זה דעת תורה של אחד מענקי הדורות שהקדוש ברוך הוא הראה לכולם שהוא אהוב עליו הוא נתן לו מתנה שלא ידוע לנו על אף אחד שריך ימים 120 שנה ואולי יותר עם כזו בריאות וצלילות הדעת עד יומו האחרון עד הרגע האחרון היה צלול וברא ונפטר במיטת נשיקה כל הלילה הוא ישב וכתב תשובות בהלכה קם בעמוד השחר שהגיע הזמן תפילין הניח תפילין התעטף בציצית קרא קריאת שמע והשיב נשמתו לאביו שבשמיים מתוך בריאות שלמה ואתנה זה לא יאומן כזה דבר בעולם היה לו דעת תורה כל כך זקה וצרופה והוא אמר על אותם הוא יצא בחרבות נוראיות על כל מי שחולק עליו ביסוד הגדול הזה יש בשוט שלו שוט הסבא קדישה בחלק חושל משפט סימן לבקצת דוגמה איך הוא היה נחשב יש שמה מכתב לכבוד אדמור מלכה דאוריית אדונינו מורנו ורבנו מלכה דאורייתא צדיק יסוד עולם הסבא קדיש המפורסם כבוד קדושת שם תפרתו מוארשה אלפנדרי ככה חינו אותו בשם משיח השם הבחיר של השם בדור הזה ויש שמה מכתב מכל מרבני ארץ ישראל מכל החוגים ששלחו לו שאלה מתי שהוא היה בצפת רבנו הגאון האמיתי לוחי מלחמתה של תורה כתבו לו שפונים אל כבוד תורתו שיש ועדת המועצה ביפו שנתנה זכות בחירה לנשים ורבני ירושלים מסרו על דבר שאין כזה אין כזה דבר שיש בכלל עניין של בחירה לנשים וזכות בכלל דיבור ואז כתבו לו בכן אשר אדונינו המלך שלמה מר דתרעדן יורנו מתורתו האם יש יותר על פי דין התורה להשתתף בכזה דבר ותשובתו אנו מחכים במרה ונלכה באורחותיו כאשר הורנו מורנו הצדיק חתובים על זה הרבה הרבה רבנים מכל העדות ואז הוא השיב להם תשובה שכדאי לקרוא אותה נסביר איך התורה הלכה ונדלדלה מה המקום שיש כאן בכלל לשאלה שבארץ הקודש חלכו למחלחלה רפיון ידיים בתורת השם מבנים לא אמון בם במקום אשר יאמר להם בני אל חי והם זרע מראים בנים משחיטים עזבו את השם והבנות בנות חית יוצאות וחולות והגדילו תערובות וגם ערב רב עלי איתם בלי בושה וכלימה ואין מי שימחה בידם כי מנהיגי הזמן כובשים פיניהם ובעבור זה המון העם נעשה להם הכל כל כתר כבר צעקתי להם כי שתקו …