פסח שני מתורת הינוקא - האור שמתגלה ביום זה - מתורת רבינו הגאון הינוקא שליט"א | הקדמה מהרב יחזקאל צמח

פסח שני יום שמחה גדול לפני השם יתברך שבו הוא פתח שערי רחמים עצומים ונפלאים מאוד מאוד לעם ישראל לדורי דורות אנחנו יודעים שאדם שזוכה לעשות קורבן פסח להקריב את הקורבן ביד כל בני החבורה ולאכול ממנו בהיל הסדר הוא זוכה קריטת ברית עם השם יתברך בתנאי שהוא עשה ברית מילה עם אסור לאכול אלו שתי מצוות עשה היחידות בתורה שחייב עליהם כרד חס ושלום אדם שלא עושה אותם אין לו חיבור צריך כל היום להיות צס ושמח על שתי הדברים האלה על מצוות מילה ועל קורבן פסח שאנחנו עושים ונשמה פרי שפתינו ם האפיקומן והאגדה כל חג עבר זמנו בטל קורבנו זהו אי אפשר לעשות סוכות בחנוכה וכאן הקדוש ברוך הוא נתן למי שהיה טמאו בדרך רחוקה היה אנוס על ידי כמה אנשים יקרים יהודים שהשתולל שם לראות פני המלך היה טעם גן עדן בטעם של פסח כמו שראינו שאותו גוי חיפש וחיפש עשה כל מיני תחבולות לאכול מקורבן הפסח לא חסר קורבנות כמו ש שמצינו בעשה של משה רבנו שהקדוש ברוך הוא השיב בו ריח מגן עדן זה אכילה שכולה קדושה שמדבב בהשם יתברך בחינת ויחזו את האלוהים ויכלו וישתו באו אנשים ומינו שיש תקווה והקדוש ברוך הוא כבר חידש על ידם את הפרשה שהייתה מוכנה כבר למעלה בשמיים זכו לכוון אבל רק על ידי התרות דלתתא שהאמינו שיש תקווה הקדוש ברוך ה אמר כן עבר חודש ימים אז בוא ביום אחרי חודש הים בדיוק אני פותח את השערים מחדש אומר הזוהר הקדוש יוצא כרוז בשמיים ביום הזה מי שרוצה להיכנס יש לו שבוע ימים עד שהשער נסגר זה שבוע שנקרא שבוע של האוד ו בדיוק באוד שבעוד נפטר רשבי הקדוש שהוא מתק את כל הדינים והקדושה שלו מביאה אותנו את הטהרה של מתן תורה אומר הזוהר הקדוש שאדם שסופר ספירת העומר הוא זוכה שיורד עליו תל עליון במדבר ירד מן לישראל היה יורד טל בלילה לפני כן לפני שיורד המן שזה הזמן של הטהרה אומר הזוהר הקדוש עלו דרגה ועלו דרגה ועלו דרגה ועלו דרגה יורד טל טל שמתאר את עם ישראל עד הלילה האחרון באל מתן תורה שבו היייתה הטהרה וכל מי שדבק בהשם יתברך וסופר את העומר צריך בלילה הזה להישאר אר להיות מבני החל דמלכא לעסוק בתורה שבעל פה בשמחה מתוך כוונה להתאחד עם נשמת התורה להעלות את השכינה הקדושה עשת קישוטים לשכינה הקדושה ו בשמחה הזאת הקדוש ברוך הוא מבטיח לו מאטר אותו ב70 התרות ברכות מיוחדות כל מי שזוכה הרב היה הסיפור לפני ארבע שנים בדיוק אחרי הסגרים שעשו בקורונה שההזדמנות היחידה הראשונה שניתנה לנו להיפגש עם הרב זה היה ביד באייר בשנת תשפה בהתרגשות גדולה מאוד שזוכים לראות את הרב הכל בפשטות הכל בשמחה בלב שלם כל אחד ניגש בירך בהתרגשות מכל הלב שחיינו וקימנו הזמן הזה עבר חודש שלם כפי ההלכה שאדם ששמח אפילו בריאת חבר אפילו בריית בן משפחה הוא שמח באמת מכל הלב יש לו התרגשות גדולה שהוא רואה אותו אחרי חודש הים שללא רואה אותו מברך ברוך שהחיינו בשה ומלכות וגם ברוך שחלק זכינו ואז הרב כדרכו בקודש אמר כמה מילים שהיו נראים כל כך פשוטים לא האמנו אחר כך שמענו אותם עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם איזה אוצרות נוראים דברים שהרב ככה מדבר דבר איש של רו ביחד הרב דיבר על התקווה שהקדוש ברוך הוא גילה ביום הזה של פסח שני וכמה שאדם צריך להיזהר לעשות את הבירור בין טוב לרע על ידי המחשבה ועל ידי הדיבור שלא יהיה אצלו שום הסתכלות על רע לראות רע זה נטייה טבעית של האדם לדבר רע זה נטייה טבעית לא שלו של היצר הרע שמוכנס בתוכו שאדם עושה מלחמה לראות רק את הטוב שבו בכל שכן לדבר רק טוב שיהיה לאדם חרדה מלהוציא מילים לא טובות מהפה איך אפשר להגיד בפה מה שאפילו במחשבה אסור לחשוב זה לא דרכו של השם יתברך זה רק דרכו של הנחש קץ כל בשר נחש הקדמוני שהוא המקור לכל הבעיות שחות ואפלות שהאדם נמשך אחריו ונדבק בו אם האדם מחליט הרע לא שייך אליי אני קודש קודשים יהודי הוא עצם הקדושה כמו שהרב אמר יהודי הוא לא קדוש הקדוש הכוונה לקלף כל מיני מחסומים שלא קשורים אליו יהודי הוא עצם הקדושה הוא קודש הקודשים שאדם מאמין בזה את כל הרע הוא בכלל רואה כמו משהו חיצוני כמו איזה קליפה שלא קשור אליו אבל לאט לאט זה הולך ונקל כל כולו ניתר כל שכן בדיבור שאדם יזהר שלא לעשות תורבת של בשר בחלב לדעת שלכל דבר יש תקווה להפוך את כל המצוקה לתפילה וזעקה להשם יתברך לנצל את הזמן הזה שאדם מרגיש שקשה לו נו נו אז לא לא לא ליפול בדעתו חס ושלום לא להתמרמר לא להרגיש לא זה מתנה שאין כמוה בעולם כי אדם לא יכול להתפלל לשם מכל הלב מתי שהוא מרגיש טוב מתי שטוב לו מתי שהוא בעליה מתי שהוא בהצלחה רק בזמנים האלה וזה תפילה ששווה אלפי אלפי תפילות כל פעם שקשה לאדם אם אדם יהיה חכם לנצל את זה לתפילה איזה מתנה משמיים שנשלחה אליו הוא יכול לחסוך מעצמו המון המון צרות ולפתוח לו שערים גדולים ועצומים בכל נושא שהוא רוצה מתי שהוא מרגיש את הקושי מה השם אומר לו פתח פיך הקושי שלך זה קושי שלי הרבה הרבה יותר הרבה הרבה יותר גדול נו תפתח את הפה תצע תפתח שערים של תפילה אותם יהודים של פסח שני ראו שהם ניתחו מהקדושה אין לא היו בעל הסדר הפסידו מה ה היו טמאים לנפש לא יכולים אבל אמרו לא אנחנו נזכה נחנו באו הדוש ברוך הוא אומר נכון אני כבר הכנתי לכם זכיתם הכנתי לכם פרשה מראש מראשית הבריאה בתורה של פסח שני זה יום שבו צריך להתחיל את התקווה לכולם לכל יהודי דעת שגם לא עשיתי כלום בשום דבר יכול להתחיל מחדש לדעת שהכל תלוי בי הכל מוכן השם יתברך אמר תעשה בחירה טובה קטנה קטנה קטנה ואיזה מחשבה טובה ואיזה דיבור טוב על עצמך וכל שכן על אחרים אבל על עצמך קודם כל מזה יפתח הכל בעזרת השם יתברך ומזה באים לשמחה הגדולה של רק בעומר מה ש רשבי גילה את המעלה של כל יהודי כמה צריך להיות פחד ורעדה מלצר יהודי אפילו שהוא נראה לך שהוא לא שווה כלום שהוא לא צדיק הוא רחוק וא הוא לא הוא לא אוהב אותך אתה צריך להרגיש שעדיף להישרף בכבשן האש וחס ושלום לגרום לו צער בדיוק כמו שהקדוש ברוך הוא מרגיש רשבי ידע מה השם חושב כי רשבי היה כל כך כל כך קרוב להשם כדאי מאוד לכל אחד לשמוע את השיעור הזה כבר הוא גם מי ששמע אותו לשמע אותו עוד פעם ביום הזה הרב אמר את זה בדיוק לפני ארבע שנים בשנת יד ביר תשפ לראות מה זה מה זה אוצרות ודברים פשוטים מה זה שיחת חולין צריכה לימוד וכל שכן וכל שכן בעזרת השם יתברך השם יעזור שנזכה לשמוע את הדברים האלה טוב להבין אותם טוב לקיים אותם באור פניו יתברך בשמחה וטוב לבב ליבשה בכל מה שצריך ליבשה כל אחד ואחד סביר בעל הסולם אומר הצדיק יקרא צדיק שמצדיק לקונו בכל דבר והרשע יקרא רשע על זה שמרשי לקונו כל הזמן זאת אומרת שהוא מסביר את ההתבוננות של הצדיק לפי זה שכל הזמן מצדיק את השם ברוך הוא על כל מה שהוא רואה שהכל לטובתו זה מדרגה של צדיק לפי בעל הסולם ויקרה רשה לאדם שכל הזמן בא בטרוניה כלפי קודש בריך הוא זאת אומרת אפילו שאדם יכול לקיים תורה מצוות אבל אם יש לו בלב ספקות על הנהגת השם איך השם התנהג בעולם לפי דעתו הוא רשע כיל זה עקרי רשע שאדם לא לא מתבונן על הטוב שיש בכל פרט ובפרט גם בפרטים על ההתבוננות על החיים [מוזיקה] שלו יש הרבה הרבה עבודה בדור האחרון הרבה בירור העבודה הכי גדולה שלנו בדור הזה שעיקר עבודת השם זה שאדם יתאמץ וילחם לראות את הטוב שיש בו וכל אחד יש לו ניסיון הכי גדול במלחמה שלו עם עצמו שהוא רואה רק רע מעצמו ולא חושב על עצמו שום דבר טוב ועיקר העבודה והמלחמה באמת וההצלחה הגדולה של האדם זה לראות את הטוב שיש בו המטרה היא שכל אדם יוכל לפרוח וכל אחד יוכל לגלות את מה שטמון בו הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה התורה ניתנה לנו לפי חלקים יש בסוגיות שאינן שייכות לימינו כי זמן בית המקדש היה קיים ו נים ששייכים לימינו אנו עד עכשיו בכל פרט ובכל עניין כל דבר ומה שיקרה המסירות הגדולה זה לקחת את החלק שיש בתורה ולקשר אותו אל הזמן של האדם בזמן הזה מה שהוא לא יכול לקיים על זה נאמר הושלמה פרים שפתינו שזה שאדם לומד בעניין המקדש אז הוא כבר כביכול מקריב את הקורבנות עושה את עבודות עבודת המקדש זה קישור הגשמיות לרוחניות במקדש היו רואים את הגשמיות מתעלה לרוחניות בעיניים היום אי אפשר לעבוד את עבודת המקדש יש לנו רק שלמה פרים שפתינו יש לנו רק על ידי הדיבור אפשרות להשיג שיחשב לנו עבודת הגשמיות שהייתה במקדש של הקורבנות שיוכלו לעלות ולהתעלות ויהפוך הגשמיות לרוחניות אז זאת אומרת שהיום בזמן הזה אי אפשר להגיע לאותה מדרגה שהיה בזמן המקדש שלקחו את הגשמיות והלו לרוחניות זה על ידי אדם והחלב והימורים וחלקי הקורבן שהיו נקרים לפני השם ברוך הוא אז היום אי אפשר להביא את הקורבן רק על ידי שלמה פרים שפתינו שברגע שבן אדם מדבר את התפילה לפני השם או עוסק בתורה בעניין מסוים על ידי עסק הדיבור שלו והתפילה ומה שהוא עוסק בס תפילת שחרית אם הוא קורא דיני הקורבנות וקורא את כל מה שנעשה הוא מקריב לפני השם ברוך הוא קורבנות והוא מביא את הגשמיות לרוחניות אבל זה רק על ידי הדיבור ובבית המקדש המדרגה היייתה שהיה גם במעשה גם בדיבור וגם במחשבה עכשיו בזמן הזה אין לנו מעשה כי אי אפשר להביא לעבודת המקדש אז אז נמצא שמעשה הוא בטל ויש רק מחשבה ודיבור רק עבודת השם עכשיו שאפשר זה רק מחשבה ודיבור דהיינו שאדם שיעסוק בענייני המקדש והלכות המקדש ובין אדם לחברו לכות שילוח הקן כל הדינים השייכים לימינו וגם מה שהיה בזמן המקדש הוא מקיים מה שמקיים במצוות הלימוד שלו ובאם הזדמן לפניו עשייה אז הוא ידע על ידי הלימוד איך לקיים את המצווה אז זאת אומרת יהיה כאן מחשבה דיבור ומעשה למה שבזמן שלנו לא למעשה למה שהיה בזמנם עיקר העבודה בזמן של האדם בכלל זה לגלות מה יש בו מי הוא מי הוא האדם הרי כל אדם מכיר את עצמו הוא יודע את מה שהוא חושב שהוא יודע הוא יודע את המחשבות שלו הוא יודע את ה רצונות שלו הוא יודע את התאוות שלו והוא מדי פעם מכיר קצת במעלות שלו במה שהוא יודע שהוא מבין אבל עיקר האדם מה שהוא מכיר זה הוא מכיר את הנגעים שלו ואת המגרעות שלו וכל עבודת הצדיקים בכל הדורות זה בשביל לראות איך הוא יכול לדחות את החושך ולגלות את האור שיש בו כי הנשמה צמאה אל האור שיש בה לכל אדם יש נשמה קדושה ויש בה אור גבוה מאוד גבוה מעל גבוה והנשמה צמאה אל הגילוי הזה שיגיע עכשיו כל מה שבן אדם יכול לקשר את עצמו אל השם יתברך ואל התורה זה על ידי [מוזיקה] הדיבור הדיבור זה מה שמקשר את האדם ולוקח את כל המהות שלו שזה לנפש חיה לרוח ממללה שתרגם מונלו ליקח את הדיבור ו שר אותו להשם יתברך זאת אומרת רק על ידי הדיבור אדם יכול לפדות את עצמו מרדת שחת או ממקום הכי נמוך שאדם נמצא במוחין דקטנות ויש לו קושי …