הגאון הינוקא - איך לפתוח את כל השערים

זכירת יציאת מצרים זה לזכור שאפשר לצאת מכל מציאות, אין מציאות שאי אפשר לצאת ממנה, זה הכח להבין שהכל אפשרי, ויש תקווה להכל... הכל הכל אפשרי, אין שום שער סגור בפני המאמין והדבוק בו יתברך, אין שום שער סגור בפניו... מי שיש לו את הדביקות ואת הבטחון בה' ברוך הוא באמת, והוא חושב אך ורק עליו יתברך, וכל התקווה שלו, וכל השמחה שלו, וכל החיות שלו זה לעשות לפניו נחת רוח... תבינו, כולנו, אנחנו יכולים לסיים את האורך הגלות הזה, אם נשנה את המחשבה, ונרים את העינים שלנו למעלה וננסה לעצור ולחשוב ולעצום את העינים מחיזו דהאי עלמא, לא לראות את העולם, ולנסות לחשוב באמת באמת באמת מה התכלית מכל העולם הזה, מה התכלית מכל העולם, מהלימוד של האדם, מתוך הלימוד – "כאשר תקום מן הספר תפשפש ותחפש באשר למדת אם יש בו דבר שתוכל לקיימו", שהרמב''ן הזהיר על זה לבן שלו באיגרת, שהוא יקרא אותה, בשביל שהוא יבין כמה כל כך חשוב מה הלימוד שאתה לומד, ולשם מה אתה לומד, ובשביל מה אתה עובד לפרנסתך, ובשביל מה אתה מתקיים, אם היה אדם עוצר וחושב מה התכלית מכל העולם, כל העולם מסמים להם את העינים ומוליכים אותם בדרכים עקלקלות, ונותנים להם לשכוח מכל התכלית, והזמן עובר, ועוד זמן עובר, ופתאום אדם מוצא את עצמו שהוא קרוב כבר אל התכלית, ואין בושה גדולה מזאת, מלהסתלק מהעולם הזה מבלי שהרמנו את העינים לשמים וביקשנו את מלכותו של ה'... הבקשה הזאת, והרצון הזה, והאמונה הזאת, והבטחון הזה, להרגיש ולאהוב אותו באמת, מבלי שיהיה בלב עליו שום קושיא ושום שאלה, ולדעת שהוא הא-ל הרחמן מלא רחמים, והוא הטוב בכל מיני טובות, והוא הצדיק בכל מיני צדקות, והוא ההוד בכל מיני הידור, והוא הוותיק בכל מיני וותיקות, שאין שום לשון ותואר שאפשר להלל ולשבח למי שאמר והיה העולם, שזה השכל שהוא גדול משום שכל, שלא ישיג אותו שום רעיון ושום הגיון, כי הוא המדע, והוא היודע, והוא הידוע (רמב"ם יסודי התורה ב, י), זה ה' ברוך הוא... ואם נעצור ונפסיק לחשוב ולשמוע לשמוע את הקולות של העולם... כל הקולות של העולם מלאים בחסרונות... כל העולם חסר וכל העינים מלאות חסרונות, שהעולם רואים ומסתכלים...