הינוקא הרב שלמה יהודה - סוגיית המידות והמסתעף - צאנז - The Yanuka - Rabbi Shlomo Yehuda

אני פעם הייתי בכותל המערבי היה שם צדיק ר' אשר פריינד, ונגשתי אליו לקבל ברכה עוד הייתי אז צעיר, אני חושב שאפילו לא היה לי עוד זקן אז הוא אומר זוסקימנס הין דעת אולי קצת נעלבתי, מה אני אין לי דעת, אני צריך אישפוז? במשך השנים לומדים שלהגיע לדעת, זו דרגא גבוהה מאד עלינו לשמוח ולהעריך מאד את הזכות לקבל כזאת תורה מפוארת, תורת ה' שמלאה ברוח הקודש ועצות אמיתיות, לכל אחד שמבקש דעת ברוך ה' יש לנו הזכות לקבל זאת, מדעת נקיה מספר תורה חי ברשות כל אחד, ברשות כל הרבנים והתלמידי חכמים שיהיה הצלחה רבה לכולם אם אפשר צדיקים שיהיה אחדות בין כולם, שלא יהיה דוחק, שיהיו ביחד כולם הקדוש ברוך הוא יברך את כולם שזכות רבנו הדברי חיים מצאנז... זכות גדול מאוד להיות בבית מדרש הקדוש הזה על שם מרנא ורבנא 'הדברי חיים' מצאנז רבנו הדברי חיים מצאנז, מי שיודע היה תלמידו המובהק של רבינו אפרים זלמן מרגליות לפני שהוא התקרב לרבי צבי נפתלי מרופשיץ שם הוא למד אצלו את כל ההוראה את כל דרך ההלכה והלמדנות... אצל רבי אפרים זלמן מרגליות, הוא הסמיך אותו הוא היה מורו ורבו אחרי זה הוא עבר ל'עטרת צבי' מזידיטשוב ולגאון הקדוש בעל ה'זרע קודש' רבנו נפתלי צבי מרופשיץ היה לו דבקות בה' ברוך הוא שלא היה כדוגמתו בדרך התורה והיראה... הדבקות לא ליצא מד' אמות של הלכה וכל מקום שקרוי על שם הקדוש הצדיק הקדוש והנורא הזה... שזכותו תגן בעדנו שנזכה ללמוד תורת חיים ולעשות נחת רוח לפני אדון השמים והארץ תמזגו לכולם מים... כל התורה שלנו היא מידות מתי שיש מידה ולא תואמת המידה, אז קשה שיהיה התחברות אבל אצלנו בתורה שלנו שבכל דבר שיהיה חוץ למידה, באיסור והיתר יש בו קלקול אבל בתורה בעם ישראל שיש אצל עם ישראל מעל המידה, במקום שמאוחדים יש בו עוד יותר שמחה, ועוד יותר אחדות אנחנו יודעים שכל התורה שלנו ה' ברוך הוא נתן לנו אותה במידה בתחילה בבריאה... עכשיו שאנחנו אחרי... היה שיעור בזמן שלפני ימים נוראים ומתי שנגמר הזמן הזה, אז מתחיל כיפור וסוכות ועכשיו לזמן הזה של חשוון הוא חודש שיעמוד בין אמצע שנה של סוף שנה לבין תחילת שנה זאת אומרת, החודש הזה הוא הוא סימנא טבא לכל שתא כמו שמסביר ה'מורה באצבע' בסימן ט' בסעיף חצ''ר כותב את זה מרן החיד"א הוא מסביר, שסימנא טבא יהיה ללמוד תורה בחודש הזה כי הוא התחלה לכל השנה כולה שלומדים בחודש הזה של החשוון וצריך להסביר את זה הרי אנחנו יודעים שהכל חשוב לפי מידות (ואולי ישבו, שיש מקום פה לא? יש מקום קצת שלא יהיה צער ודחוק == מקום עוד קצת לעשות אולי דלת== לפתוח קצת, דלת אולי עוד קצת אנשים פה משהו, שלא יהיה דחוק אולי קצת פה, אולי יש פתרון?) התיבה של נח הכילה, לא הרבה אבל... מבקשים מחילה מכולם, בפני כל הרבנים, כל התלמידי חכמים כל אחד ואחד, מחילה על כל דחיפה כל צער... מבקש מחילה וסליחה מכל אחד ואחד שלא יהיה שום צער לשום אדם, אסור לדחוף אף אחד כולנו ה' ברוך הוא אוהב לכולנו, ושמח בכולנו וניתן לנו תורה בשביל שנאהב אותה, ונהיה ביחד ובאחדות לא בשביל לצער ולדחוק, הכל בישוב הדעת ובמחשבה... הסברתי שזה על המידה של המקום המידה הוא הדבר החשוב בתורה שלנו כשהקב"ה ברא את העולם, כמו שיודעים כולם היה אור ואחרי שנעשה חטא אדם הראשון, הוצרך לגנוז את האור הגנוז כי האור הגנוז היה ריבוי, והיה צריך לגנוז אותו בשביל שיהיה יכולת וכלים לקבל מהאור הזה במידה... מתי שיש ריבוי לאור, ואין כלים לקבלת האור אז על ידי זה נעשה 'שבירת כלים' "גדול ה' ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר" אנחנו מוצאים, שכל מקום שהיה בו גילוי של האור הוא היה בריבוי היו צריכים לצמצם את אותו עניין, בשביל שהכלים יכילו לאור בבריאת העולם כשהיה האור הגנוז, הקב"ה גנז אותו באוריתא אז מיד לאחר מכן, מיד לאחר פרשת בראשית אנחנו קוראים פרשת נח, והוא רמז לתיבה של המידות כתוב בנח בבראשית בפרק ו' פס' ט"ו כתוב: ''שלוש מאות אמה היה אורך, חמישים אמה רוחבה ו-שלושים אמה קומתה'' שהיה נצרך למידה של התיבה שתכיל לא רק לעניין של ההמשך של הבריאה אלא שתכיל מהאור שהיה קודם לחטא אדם הראשון בשביל שהאור הזה יעבור גם בתוך התיבה שזכות החפצים הקדושים האלו תגן עלינו כתבי הקודש של רבותינו כתב יד קודש של מרן הרש''ש הקדוש לפני שלוש מאות שנה לאחר שהיה נצרך להעביר האור הזה שהקב"ה ברא כל העולם כולו היה חטא אדם הראשון ומחטא אדם הראשון היה נצרך להסתלק האור והאור הזה עבר בתיבה, מאחר התיבה יצא האור הזה בכל דור ודור, אנחנו רואים שיש לנו מידות ושיעורים המידות שהקדוש ברוך הוא נתן קשובה רבי שמעון רבי חיא ברב אשי במסכת ערובין בדף ד' עמ' א' שמידות ושיעורים הלכה למשה מסיני יש לנו כזית, כביצה, ככותבת קורטוב, לתך, בית כור, בית סאה כל מה שצריך המידות של האורך, רוחב סיט, זרת, אמה, כמלא סיט כל המידות והשיעורים של התורה שאדם ששתה רביעית משקין טמאים או אכל כדי אכילת פרס שתי ביצים וכו' שאחת בטומאה נעשה שני לטומאה... כל הדברים האלו יפסקו לטומאה שלו לפי מה שהוא עשה, לפי מידות ושיעור כך תכיל בו טומאה ולפי מידות ושיעורים ארבעים סאה יעלה אותו מטומאה לטהרה על ידי שהוא יאכל רביעית, וכביצה על ידי זה הוא יתחייב באותה ברכה, ובברכה אחרונה המידה והשיעור, יחייב את האדם לקירבה לה' ברוך הוא והמידה והשיעור יטמא לאדם, לריחוק מה' ברוך הוא נמצא שבמידות ובשיעורים יש אור ה' ברוך הוא ושאדם עובר על מידות ושיעורים שניתנה בהם התורה על ידי זה הוא מקלקל השפע, ועל ידי זה הוא נדחה לחוץ וכל היסורים, והצרות, והבעיות, והגלויות ולמה יש דוחק, ודחיקות, וצפיפות בכל הגלות הזה? כי אנחנו לא נמצאים במידה ושיעור של בית ה' ברוך הוא אם היה במידה בבית ה', אז לא היה צער בירושלים הסיבה לצפיפות ולדחקות של הדור, של כל העולם כי זה רק מחמת שאין לנו בית ה' שבית ה' היה מתפשט ומאיר בו אור ה' ועל ידי זה יכלו כל הנבראים כולם להתקרב לה' ברוך הוא ולא היה צער ולא היה דוחק בירושלים... המידה והשיעור, יש פה חשיבות למעלה מן הכל שכמה שאדם יתקרב לה' כפי שהוא ישמור על מידות ושיעורים שניתנה בהם התורה המידות והשיעורים הם יחייבו את האדם לקירבה... ומתי שאין מידה ושיעור כראוי שלא ישמרו על מידה ושיעור כראוי אז האור הזה יוצא לחוץ, ועל ידי זה נדחה לקליפה ושנדחה לקליפה, נעשה קלקול בטבע ונעשה קלקול בטבע, נעשה היזק בעולם ויכול להיות היזק, במה שהיה מבול, כמו שיודעים המבול... וכמו שיש בכל דור כל מה שיש בעולם צרות, ובעיות, ויסורים זה מחמת שלא שומרים על מידות ושיעורי תורה השיעורים שניתנה בהם תורה, כמו שיודעים לזמן הזה ש"לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה" ו"לא יכנס לבית המרחץ ולא לבורסקי" המשנה במסכת שבת פרק א' במשנה ב' על חשיבות התפילה, שלא יעשה המלאכה קודם תפילתו וכן בדף ט' עמ' ב' "יראוך עם שמש" בעניין של תפילה בנץ החמה, שמצוה מן המובחר ואם התפלל כשעלה עמוד השחר שהוא זמן הקרב להקרבת תמידין אז הוא כשר כמו שהשולחן ערוך פסק בסימן פ"ט באורח חיים סעיף א' נמצא שיש מעלה לזמן של תפילה וחיוב, בשביל לחייב את האדם החיוב של התורה היא נמצאת בזמן, ובמצוה, ובשיעור שלכל שיעור לכל מצוה יהיה בה שיעור ולכל מקום יצטרך מידה בשביל לחייב את האדם - בשטח אם זה בית כור או בית סאה == ובית לתך כל הדברים האלו הם לשיעורי תורה, שיוכלו לדון בהם הנבראים בשביל לחייב מקום, בשביל להכיל אנשים, להכיל נבראים בכל מקום הכל ידונו על קרקע כמה היא תכיל כמה יהיה בה שיעור שתוכל להכיל יותר ובזמן שהיה בית המקדש, ה' ברוך הוא גילה מהאור הגנוז והיה מקום לכל הנבראים, ולא היה צריך לשיעור ולמידה כי ה' ברוך הוא האיר אור, שכולם היו יכולים להיות נכללים בו ולכן כשנחרב בית מקדשנו ותפארתנו בזמן שבית המקדש חרב אז נעשה היזק וקלקול בטבע, מידת הדין הזיקה בטבע עד כדי כך שכתוב בפסיקתא רבתי בפרשה כ"ט באות ב' ב'מדרש שוחר טוב' בקל"ז בשם בר כפרא שאמר ש"יותר ממה שהרג נבוכדנצר בישראל הרג בהם נהר פרת" נהר פרת הרג בישראל יותר מנבוכדנצר ואיך יעלה על הדעת עניין הזה שה' ברוך הוא שעשה לטבע והתגלגל כזה פשע ורשע על נבוכדנצר וכולם זוכרים עד היום, שנבוכדנצר הרשע הרג בישראל כי אמרו על צער שהרגו בהם כשדים ומתו שם מיתת רעב בדרך ועל נהר פרת שהרגו בהם מימיו כי היו שותים מן המים, מן המעינות, ומן הגשמים וכשנחרב בית מקדשנו ותפארתנו, והלכו בדרך אמר רבי יוחנן שעל ידי שהיו הולכים בדרך אז אומר רבי יוחנן שהרג בהם אותו הנהר פרת יותר ממה שהרג בהם נבוכדנצר הרשע אז פה מוצאים שנעשה קלקול בטבע כי לפני שהיה קלקול בטבע היה אור, והאור הזה היה במידה והמידה הזאת האירה בכל הנבראים כולם וכשנעשה חטא, שלא שמרו על בית ה' ברוך הוא נעשה קלקול, ונעשה היזק, ואז השפע יצא מן הכלי ושהשפע יוצא מן הכלי נעשה אור שהולך ומתפשט, ובאים חיצונים ויונקים ועל ידי זה נעשה קלקול בטבע, כי האור הולך ונשפע בטבע והטבע אין לו הכלים להכיל את האור רק לתורה יש את הכלים להכיל את האור לכן התורה ניתנה במידות ושיעורים והטבע לא נעשה במידות ושיעור כי מתי שהטבע יעלה על השיעור שלו, הוא לא יוכל להחזיק בו אז מתי שנעשה הכלי והשיעור לטבע אז הוא לא יוכל לעמוד, רק בזמן שבית המקדש יהיה... אז לכן נעשה מידות למשכן, בית שילה, בית המקדש נעשה בהם מידות ושיעורים בשביל שהקדוש ברוך הוא יוכל להשרות שכינתו כי לכן היה נצרך משה לקבל מידות מקודשא בריך הוא על המנורה, ועל בית המקדש, ועל הלוחות ועל כל דבר היה צריך מידה ולכאורה מה גזר בחכמתו יתברך ליתן מידה לכל דבר ודבר? אלא רק בכדי שיוכל הטבע להתחבר למידה וממידה נעשה כלי, ומכלי נעשה השפעה ואז האור יכול להשאר בכלי ומתי שנעשה חורבן בית המקדש, ושנעשה חילול הקודש אז מסתלק הכלי, ונעשה העדר האור אין לו כלי לחול בו ואז האור מסתלק, ונעשה היזק ואז הטבע נעשה בו קילקול והטבע יכול להזיק לכן מיזה יובן שנהר פרת הרג בהם בישראל יותר מנבוכדנצר הרשע ואנו מוצאים את הקשר שכתוב בדברים בפרק כ' בפס' י"ט "כי האדם עץ השדה" ויש על זה רמז מהי הכוונה לאדם שהוא עץ השדה? כי הרי מה הקשר שהאדם הוא עץ? הרי אם כולם עצים, לא מוצאים עצים שיגדלו בזויכות כזה... כי זה יהיה כלאים, שיהיה למרחק של טפח ויותר אז מה, איך יכול להיות? הרי מוצאים שכולם באחדות, כולם ביחד אז מה הכונה של האדם עץ השדה? אז יש מעשה בגיטין בדף נ"ח עמ' א' ש"למה נחרבה ביתר?" אז היה מעשה שהיו אנשי ביתר נוטעים עץ ארז מתי שנולד זכר ונוטעים טרוניתא מתי שנולדת נקבה וזה רמז לזה שאדם עץ השדה ומתי שהיו צריכים להשיא אותם, היו קוצצים האילן והיו עושים מהעץ ארז והטרוניתא של אותו זוג היו עושים להם חופה ומקדשים אותם בזה אז נמצא ש"כי האדם עץ השדה" יש בזה קשר לאותו מעשה בגיטין שמסופר שהיו נוטעים טרוניטא ועץ ארז בשביל להכיל את המידה ואת השיעור בטבע כי אחרי זה היו לוקטים את העצים, והיו עושים... ולמה נחרבה ביתר? שהיו צריך להזהר באותה מטרוניתא המלכה שנשתבר לה הדופן והיו צריכים לכרות מן העץ ואז הצטערו מאוד ביתר איך שעשו ככה... הפשע הזה להיות מקצצים בטבע, שאסור לקוץ האילן כידוע ובגלל שהם קיצצו באילן נעשה צער והם רבו עם אותם שעשו מלחמה בהם ואז הלכו והחריבו …