Intimate meeting between the sages of Israel and the Yanuka

למח חגך [מחיאות כפיים] ימסו [מוזיקה] חגגו ווג צ [מוזיקה] ‏me [מוזיקה] ‏ho [מוזיקה] ‏ja כתוב שהדי שדנים היו הולכים לדון היו מתכסים בטליתות לכסות את עצמם ש הולכים לדון מצפים בשיל שתהיה להם עמה ולא יטו ימין ראשם ולא יטו לי שמאל שהיה להם ממת דשמיא בזמן הדין שהם דנים אז רואים מפה שכל העניין של הכיסוי ראש מתי ש לא להוריד רגל כב בצב ש משה משן אבא אני רוצה לבדוק שזה אזה חידוש איך הב גיד אזה חידוש חידוש חידוש א חידוש נגיד על סוכות משו קות יש יש כמה זמנים בשנה ש נחלקים לשלוש שלושה סוכות פסח שבועות כן סוכות פסח ושבועות מתן תורה נכון השבועות זה מתן תורתנו הסוכות זה זמן שמחתנו ופסח זה זמן חירותנו נמצא שוכות זה כנגד השמחה של כל השנה רק שמחה ו השמחה בית השבה וכל יום היו עושים שמחה וריקודים והכל יצא שסוכה כל המשחה שלו זה רק להביא לידי שמחה עכשיו כתוב ש הלל אומר אם אני כאן הכל כאן אם מנני כאן מכאן מה הכוונה צריך להבין את הדבר מה הכונה שוא אומר אם הכל אם אני כאן הכל כאן אם אניני כאן מי כאן אז אולי אפשר להסביר שמתכוון הלל לומר שאם אני כאן הכוונה שלי שאם האדם הוא יהיה אמיתי אמיתי עם עצמו יהיה אמיתי הוא לא יהיה מה שהוא לא כי הרבי מקוצק אמר אם אתה אינך אתה משום שאני אינני אני אז אני הנני אני ואתה אנך אתה אבל אם אני הנני אני ואתה אתה נך אתה אז אני הניני אני אתה אינך אתה זה כאילו רבי מקוץ הבונד אמת רבי מנחמד מקוץ אם ש רואים שאם אדם הוא אמת אז הוא יהיה על המקום שלו אני אמת אז הכל אז אומר הלל אומר אני כאן אם אני כאן א אני אמת אני כאן אני במקום שלי אני יודע את מקומי אז הכל כאן הכל השפע יבוא אבל אם אינני כאן אם אני לא במקום שלי כאן איפה שאני צריך להיות אז מי כאן לא יהיה שום שע לא יהיה שום ברכה לא יהיה שום דבר זה הכונה עכשי אפשר להגיד ש כתו בבראשית בבראשית כתוב אברהם זכה ברהם זכה בים פרק כד בפסוק א' אברהם זקן בא בימים ואדוני ברך את אברהם הכל נמצא שכל זה סמל לברכה וגם יש להבין כפילות הלשון למה אומר אברהם זקן במ ה ציו ואברהם זקן והשם ברכו בכל למה הכפיל הלשון של התורה כתוב ל ואברהם זקן בימים והשם ברך את אברהם כאורה יוצה להיות כתוב השם אברהם זקן והשם ברכו בכל למה השם ברך עוד פעם מזכיר אברהם לכאורה זה לא ברור למה אלא מזכיר לנו שכמו שכתוב ב במגילה בדף יא עמוד א שהגמרא אומרת על אחשוורוש שהוא אחשוורוש הוא אחשוורוש הוא אחשוורוש ההולך ישתו מתחילתו לסופו הוא אותו רשע שלא ייחשבו שזה רשע אחר לכן קורא את הנגיעה למפריע לא יצא כי אז יוצא ש אחשוורוש שזה צדיק שחס ושלום כאילו סוף של הזה כאילו הנה הוא נתן ליהודים וביטל את הכות הקר אתזה מהסוף אז יוצא שיש איזה צד של כף זכות על אחשוורוש אם קוראים את זה למפרע אז לא יצא צריך לקרוא את המגילה כסדר בשביל שמתגלה רשעתו מתחילתו לסופו אז שאומר ואברהם זקן ועוד פעם אומר עוד פעם והשם בברך את אברהם להגיד לך שעיקר הברכה של הכל שהגיע לו בגלל שהוא היה אברהם צדיק בתחילתו ווא אברהם בסופו הוא אותו אברהם הוא לא השתנה בא בימים הוא נשאר אותו אברהם בא בימים כל הימים כמו שהלל אומר אני כאן הכוונה שהלל שאברהם אומר אני אני אני אברהם אני לא משהו אחר אומר אברהם זקן הכוונה שאברהם הוא אברהם הוא לא שינה את עצמו הבנתם את הכוונה לכן זה אומר ברהם זקן ז אומר והשם ברך את אברהם להגיד לך למה בקל כי הכל של הברכות כל השפע של הברכה יגיע למישהוא אותו אחד שהיה בתחילה כמו שאתה היית בתחילה אברהם ונשארת אברהם אז משמע שהשפע שלך ישאר על אותו שם אבל שהאדם יורד לו שפע לעולם והוא מישהו אחר אז לאן ילך השפע לא יגיע אליו כי זה לא השפע שכתוב לו כי הוא לא אותו אחד הוא שינה את עצמו אז לכן אומר ואברהם זקן בא בימים והשם ברך את אברהם הכוונה להגיד לך שהוא ברך את אותו אחד בכל וזה לכן הלל אומר אני כאן הכל הכל כנגד הברכה שהשם ברך את אברהם כי הכל זה כנגד הברכה אז ה אומר אם אני כאן אז הכל כאן כי לא יובן למה התורה אומרת פעמיים את אברהם וגם לא יובן למה הלל אומר אני כאן הכל כאן מה המשמעות של הלל יאמר אני כאן הכל כאן למה מהזה מה זה ההכל הזה אלא אפשר להגיד שאם אני שזה הראייה שאברהם הוא אברהם הוא הזכר פעמיים להגיד שלא יצלו שום שינוי אז הל כן הכוונה שכל המהות שלו הוא נשאר אז רואים מפה שעיקר השמחה שתבוא לאדם מתי שהוא יהיה הוא כי מתי שאדם יהיה משהו אחר משהו שהוא לא יהיה לו מזה צער ואז אפשר גם להקשות באחד השיעורים זה תרוץ אחר מה שהסברנו שכתוב במסכת אבות בפרק ו' במשנה ד' כתוב פת במלח תאכל מ ועל הר ישה בחצר תחייה והתורה מצווה אותנו וכתוב בכ ט בדברים פסוק מז שתר את השר לעבת אדוני אלך בשמחה ו לבב אז התורה אומרת שצריך לעבוד השם בשמחה ואייך איך אומרים לנו להיות חיי צער תחייה חיי צער יהיה מנוגד למה שהתורה מצווה והרמבם עכשיו בהלכות סוכה הלכות סוכה לולב פרק ח בפרק השמיני האחרון בהלכה טו סוף סוף הלכות לולב אז הרמבם אומר שאדם שלא מקיים מצוות האל שמחה יפרו ממנו על זה ש לא מקיים מצוות צריך לעבוד מצות הל שחה וב לבב בחיות לעבוד את המצוות של הקדוש ברוך הוא שציווה בהם לעבוד אותו בשמחה ויפרו מהאדם הזה שלא יעבוד את השם בשמחה אז רואים מפה רמבם ורואים מפה את התורה ויש לזה עוד ועוד חיובי מרבותינו שחייב לעבוד השם בשמחה אז איך זה התיישב ם חיי צער תחייה לא יתיישב נכון אז אפשר להסביר את זה שחיי צער תחייה הכוונה תהיה בצער רק על זה שאתה לא אתה כי אם אתה תהיה אתה אז אתה לא תצטרך ל אותך יצר זה הכוונה זה פירוש עכשיו לא מה שאמרתי אז אז אמרנו פירוש אחר זה התקשר על הגלות על הפת במלח הסברנו למה צריך ל תישן ולמה חילקו כי הרי כתוב פת במלח הוא דבר שבמידה ומן במסורה הוא דבר שבמידה ועל הארץ תישן הוא לא מידה כי לכאורה אדם יכול להיות לישן על כל הארץ נכון כאילו הפת ומלח זה מידה מים ב ומידה ועל הארץ תישן זה לא מידה זה לאין שיעור כי על הארץ וא צריך להגיד על החציר תישן כדרך שימשיכו אז מסביר הכוונה על הארץ תישן הכוונה שאדם ידבק את עצמו בארצי וגם על פי הסוד זה המלכות כי הארץ זה השש זה המלכות זה כאילו תחשוב כל חייך על עליית המלכות לא על המלכות שלך על המלכות של שמיה כאילו תחשוב על הארץ תישן ש השינה שזה המוחין של האדם יחשבו על המלכות אז איך מפצחים את הדבר הזה ש ה כן הוא ווא לא הוא כאילו איך ך אפ בן אדם מבחין בזה אדם מתקן את עצמו לתפוס את עצמו שהוא תמיד הוא יהיה משהו באמת ולא אז בוא תראו דבר יפה לות אחים חידוש חידוש יפה עכשיו נסביר חידוש יש ביש חילוק הבדל בין סוכות לבין פסח ששניהם יש בהם דברים שונים אבל הפך הדברים בפסח אנחנו עושים חיפוס אחרי החמץ בשביל לבאר אותו בשביל לדחות אותו מאיתנו ובסוכות אנחנו עושים חיפוש אחרי האתרוג בשביל להביא אותו ללב שלנו זה הפוך בשביל לגלות את הלב ומרת הרי כל כל בפסח אתה עושה חיפוש חיפוש חיפוש ומברך על הביאור בשביל כל החיפוש הוא בשביל לדחו אותו את ה את את ה את הקליפות את הסיח את החמץ ובסוכות אתה עושה חיפוש בשביל האתרוג לחפש את הלב כי האתרוג זה הלב בשביל לחפש אותו כנגד להקריב אותו כנגד הלב אז זה המשמעות אז רואים מפה שוכות זה חיפוס לדבר שהוא קשור לגלות את האדם ולכן בשמחה שוכות הוא כנגד השמחה כי בשמחה מתגלה האדם שרואים אדם שהוא רוקד שרואים אדם שהוא שמח אז הוא מגלה את המהות שלו כי אדם שהוא עצוב והוא בצער אז הוא לא אמת כי האמת זה יהודי חייב לשמוח וצריך לראות את השמחה שלו של היהודי ובסוכות מגלים את השמחה של עם ישראל השמחה של עם ישראל מתגלה בסוכות אז נמצא ש בסוכות החיפוש של האתרוג להגיד לנו שאדם צריך לחפש את השמחה שלו כל החיפוש הוא של האדם לראות למה הוא לא בשמחה איך הוא צריך לשמח את עצמו ועיקר השמחה תתחיל במצוות עכשיו יש איזה ראייה קודם דיברנו על זה גם עם החידוש היה פה הרבי הצדיק חסיד הרב נקרא חסידים אז הוא ד נפלא דים נפלאים דיברנו אז הוא אומר ש הרב מקאל חסידים ה חסיד ירושלים ברום חלן א אז הסברתי מקודם ש עכשיו נחדש את זה נראה יותר יותר יובן הדבר הזה שרבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בזוהר בתיקון יג בדף כט עמוד ב עמוד א עמוד ב אז רבי אומר שלה בתמ חז בס סינה ולה זה א' זה אתרוג זה ערבה לולב ודס אז ה אומר נון כרבן מנין עם ישראל נקראים אלה נקראים כלי הקרב של עם ישראל ארבעת המינים הם נקראים הכלי קרב של עם ישראל בהם עם ישראל עושה את המלחמות ונלחם כנגד כל הסטר אחרה השטן וכל הגונדה דילה כל המחנות שלו הוא נלחם על ידי כלי מלחמה הלו על ידי הדס והלולב והאתרוג וכל זה עכשיו אמרו חכמינו בסנהדרין בדף קז עמוד ב הגמרא אומרת לעולם תנו רבנן לעולם ת שמאל דוחה וימין מקרבת לעולם ת שמאל דוחה וימין מקרבת ולכאורה נחנו עושים להקדים את כל המצוות בימין והכל מתחיל בימין ואת האתרוג נוטלים בשמאל עכשיו במסכת סוכה בדף לז עמוד ב אז אמר רבא מה מהמה הסיבה שעושים את את החשיבות אז הוא אומר בנ תלת מצווה וזה תלת חד מצווה הכוונה ש זה שלוש מצוות זה הדס ולולב והרבה זה שלוש אנשים ביד ימין וא קודם לו השלוש מצוות ואתרוג זה מצווה אחת מה זה אתרוג אז נושים אותו ביד שמאל אז מקדימים את השלוש ד עכשיו אם אדם מחליף ביניהם ויטול את השמאל את האתרוג בימין ואת השלוש המינים ותם בשמאל אז המרי כותב המרי שמה בדף לב שהוא לא יצא ידי חובה הוא לא יצא ידי חובתו עכשיו הרידב בדף מב עמוד א' בסוכה אומר שהכוונה שם יפך אותם הכוונה של פך בסדר כ אם אתה כדרך גדילתו אם אתה כן זה החתם סופר גם מביא החתם סופר מביא שאם מתכוון אם התכוון לצאת קיום מצווה הוא יצא ד חובה אם הוא תכוון לצאת ידי חובה המגן אברהם בסימן ת סעב ט דת רבנו חננאל ורשי בגלל זה לא העצה הוא להפוך הוא לא לקח בעצמו שאומרים שגם ככה כן אז שמים את האתרוג מניחים אותו וזהו ואז כבישת הברכה מלקטים אותם ביחד עכשיו אם אם זה ככה אז יוצא שהחיוב שהמגן אברהם אומר אם אחז את האתרוג בימין ואת ה שלושת המינים בשמאל אז ינענע שוב ויכו תרוג בשמאל יחזיק את בימין ואז ינענע בלי ברכה ככה כותב המגן אברהם לא יעשה לברכה אז מה למדים מכאן שאיפה החשיבות של הנינים של האתרוג שיהיה בשמאל ו …