כל יהודי עשיר באמת השמח בחלקו | סיפורי הבעל שם טוב למוצאי שבת קודש

שבוע טוב ומבורך תודה להשם יתברך שזוכים להמשיך את ההנהגה שהרב ביקש ציפור הבעל שם טוב הקדוש תפילה שזה ימול ישועה כל אחד מאחנו בית ישראל שבוע טוב ומבורך רפואות ישועות ניסים נפלאות בזכות עבדיו הצדיקים שעשו לפניו לחת רוח סיפור מאוד קצר רבנו ישראל בעל שם טוב פעם אחת בימי אלומיו של הבעל שם טוב היה כבר ערב שבת יום שישי בבוקר באנשם טוב הקדוש מתכונן לשבת קודש ואין בידו אפילו פרוטה אחת לאוצרת שבת לא לחם ולא יין על כל שכן לשאר מאכלים. בשב הקדוש שקל טוב בדעתו מה לעשות ואז הוא עשה מעשה פשוט קצר מאוד. הלך לבית של יהודי עמיד, דפק על החלון ואמר משפט אחד, ישנו אדם שאין בידו כלום לשבת. סך הכל שש מילים אמר אותם והלך לדרכו. אותו איש שלא הכיר את הבעל שם טוב רץ אחריו ושאל אם אתה באמת זקוק לעזרה למה אתה בורח? תשיב לו אבל שם טוב הקדוש חז"ל הקדושים לימדו אותנו שכל אדם נולד עם פרנסתו עמו. ככל שאדם מרגיש את המאמסה מחמת עוונותיו, ככה הוא צריך לטרוח ולהתייגע, להגיע לפרנסה המוכנת והמזומנת לו. כמה שאדם יותר טהור ונקי, הוא לא צריך תורח. שקלתי את דרכיי לבוקו של יום והרגשתי שבאמת אין לי מאמסה על כתפיי. אבל רק השתדלו קטנה לכבוד שבת, מידה קטנה שמחייבת לעשות משהו נוסף וזה מה שעשיתי עכשיו. עד כאן הסיפור. בעל שם טוב מסביר לנו שהפרנסה של האדם זה לא עשיר. זה לא משנה אם יהיה לו מיליארדים וטריליארדים או שלא יהיה לו כמעט כלום. פרנסה של האדם הכוונה הדברים שהוא צריך לחיות בהם טוב ושמח. יכול להיות אדם שיש לו מיליארדים ותריליארדים הוא מסובך. הוא לא יודע איך ליהנות בהם. הוא לא יודע איך להשתמש בהם. כמה לחץ מרבה נכסים, מרבה דאגה. זה לא שווה לו כלום. זה מוציא אותו מהאיכות של החיים שלו. בסוף הוא לא נהנה אפילו באחד מאלף מהכסף הזה. הכסף הזה הולך לאחרים. הכסף הזה נאשק ממנו או בחייו או שהוא מסתלק מהכסף לוקחים אותו מהכסף שלו. חס ושלום. מה יצא לו מהכסף הזה? אדם אני פשוט את מה שהוא צריך בשביל לחיות כאן בעולם, לאכול, להשתמש בעולם, אם הוא צריך את הדירה הפשוטה שלו, את הריטים הפשוטים שלו, בשביל שהוא יוכל להיות עם עיניים פתוחות, עם לבא, ראש למעלה שמסתכל לשמיים ומודה לקדוש ברוך הוא, את זה יהיה לו. הקדוש ברוך הוא כבר נתן לו את זה לפני שהוא נולד. כי הקדוש ברוך הוא הוא זה שברא את כל העולם וכל מה שיש בו. ואחר כך בסוף הוא ברא את האדם הראשון שבו נמצאים כל הנשמות. וכל נשמה שכבר יורדת לעולם מוכן לה לפני כן הדברים שהיא צריכה. בדיוק בתכלית הפרטים של הפרטי פרטי פרטים הכל מוכן ומזומן. ומה שאדם תורח ויגע ורודף זה לא בשביל להשיג את הפרנסה שלו, זה בשביל להסתדר עם העוונות שלו. חז"ל הקדושים אומרים יפה תלמוד תורה עם דרך ארת שגיעת שניהם שכחת תבון יש אדם שמספיק לו עמל של התורה שצריך יותר עמל התורח והמל זה גם הסיר את היצר הרע וגם יש פה תיקונים מסוימים הפרטי אם הוא זוכה לשת ולתת באמונה אבל אדם שמקדיש את חייו לעבודת השם דורשי השם לא יחסרו כל טוב יש לו את כל מה שהוא צריך יעקב אבינו אמר, נתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. אחרי שהוא נעשה מרכבה לשכינה, הוא בסך הכל מבקש את הצרכים הקטנים שלו. ואף על פי כן, התורה אומרת שוויפרוץ האיש מאוד. יעקב אבינו יצא מבית לבן בעשירות גדולה ומולגת מאוד מאוד. אבל יעקב אבינו לעצמו לא לקח כלום ולא נעלם זה רק בלחם לאכול ובגד ללבוש. יעקב אבינו השתמש בכל האושר בניינים אחרים בכלל לתיקוני הנשמות והקירוב של הגאולה בבית המקדש. יעקב אבינו הלך בדרך הזאת להאמין בהשם יתברך שהוא כבר ברא אותי והוא ברא את כל צרכיי. אתה מזכיר את המאמר של הרב שהרב כתב בגיל שמונה אמר מזעזע מביא לרעיון על העניין של המלחמה הרב מאמר שהתפרסם כבר שאדם ירד לעולם הזה הוא כל הזמן נמצא במלחמה על הלחם אדם חייב להשיג דברים בפרט כסף שדרך הכסף הוא יוכל להשיג את כל חפצו ומזה נהיה גם מלחמות בעולם נהיה תחרות או מלחמות של ממש מי יותר יש לו כוח בשביל שמזה הוא ישיג את חפציו ורצונותיו ותאוותיו וכל משאלותיו אבל זה לא נכון השם יתברך הוא זה שנתה באדם את הרצון הזה של המלחמה השם יתברך לא רצה שאדם שתמש בכוח של המלחמה בשביל להשיג את הלחם. השם יתברך רצה שאדם ישתמש בכוח של המלחמה בשביל להשיג את ישוב הדעת. אתה לא צריך כלום. אתה לא צריך את האכילה. אתה לא צריך את השתייה. אתה לא צריך את הדירה. אתה לא צריך את המשרטים, אתה לא צריך את הארמונות, לא צריך את הרכבים. אתה צריך דבר אחד שזה העיקר העיקרי. אתה צריך להיות רגוע ושלב. תתפלל להשם שכל רגע יהיה בלי ייסורים, שהלב יהיה רגוע והשכל יהיה פנוי לשבת ולהתבונן בתורה של השם, ברצון של השם ובגדולה של השם. לקנות דעת שבה אתה עובר את כל מלאכי השרת. עם הדעת הזאת אתה עולה למעלה. הדעת הזאת מלווה אותך לנצח. נצחים אינסוף. אינסוף אינסוף שנים ובא אתה יושב ומתעדן לפני השם יתברך ו דברים שאף אחד לא יכול בכלל להבין בהם מה זה הדעת אלוקים שאדם זוכה לקנות בעולם הזה גם אפילו אדם שלא מבין את המושגים האלה פשוט נמצאים בתוך טיפשות שבאה מהחוכמות החיצוניות של הגויים שהטוב לאדם זה האושר, שהטוב לאדם זה הבריאות, טוב לאדם זה הכבוד, טוב לאדם זה הפאר שלו. אבל זה לא זה מה שהתורה לימדה אותנו. התורה מלמדת אותנו שהטוב לאדם זה היישוב דעת. אם היית יכול לקנות יישוב דעת ולהיפתר מהאכילה, שתייה, שינה וכל הדברים, היה עוד יותר טוב. האדם השלם ביותר זה אדם שהוא לא צריך כלום. אדם שהוא לא תלוי בשום דבר, השמחה שלו לא תלויה באכילה, באכלים כאלה, לא תלויה בבתים כאלה, בנוכיות כזו, ולא תלויה בכל מיני דברים שבכלל נמצאים רחוק והוא צריך להיות מחובר. הנפש שלו מתנדנדת ומפה לשם דברים חיצוניים שרחוקים מו כל כך ואז הוא תלוש מהמציאות והוא חי חיים של גיהנום בדמיונות שהוא אדם מאושר ועשיר מכובד ושולט בעולם אין מסכן כמוהו זה לא השירות אמיתית שירות אמיתית זה בשכל של האדם שאדם הפוך מספיק לו הלחם לאכול והבגד ללבוש הוא יודע כמה צריך לאכול מה צריך לאכול את המעט של הממעט שזקוק לו באמת בשביל לחיות כמה צריך לישון לקחת מהעולם הזה את המעד והוא שולט הדעת שלו תמיד רגועה מלחמה להשיג זה ישוב הדעת אדם צריך להילחם לא להילחם להשיג הרבה כסף לא להילחם להשיג הרבה אוכל לא להילחם להשיג הרבה אמצעים הפוך כמה שפחות אמצעים פחות יותר נחת, יותר מנוחה, פחות בלבולים. צריך להילחם שכל רגע בעולם הזה יהיה לי רוגע ויישוב דעת. רגע אחד שלי יישוב דעת אדם יכול לעשות תשובה אמיתית ושלמה והתבוננות נכונה. להתבטל כל כולו בהשם יתברך, להיקל באורו יתברך לעשות תשובה בדעת אמת. היום גם שמדברים על תשובה זה תשובה של מסירות נפש זה תשובה נפלאה אבל זה לא התשובה השלמה שהשם יתברך רצה אנחנו צריכים איך שהרב דיבר כמה פעמים בשיעורים גם ביום הכיפורים בשנת תשפ הרב הסביר שהתשובה האמיתית זה תשובה בדעת זה התשובה השלמה שאדם מקבל את הדעת האמיתית של השם יתברך אז הוא משתנה כל המהות שלו הכל הולך לפי הדעת אדם שבוכה ומצטער על חטאיו והדעת שלו עדיין מה שהביא אותו בכלל לחשכים שהוא הלך בהם זה עוד לא תוקן אין מי שיתקן אותו כתוב בנביא שהתשובה זה הכוונה טוב ולאורייתא רק ללמוד מהתורה את הדעת שאדם עושה שימוש חכמים הוא מקבל דעת חדשה שזה עיקר העיקרים של התשובה לכן יש פה עוד סיפור על הבעל שם טוב שזה מתקשר אחד בשני ככה רוב בספר כאן בעל שם טוב הקדוש היה לו המיית רחמים על כל יהודי ויהודי פשוט אותו יהודי דל שעובד באוניו טרוד ומורטרד להביא לחם לפי התנד בדרכים בשווקים מכל ימות החול אפילו כדי להביא בנפשו את יום השבת הבעל שם טוב הקדוש היה מלמד לא מספיק שהיה מלחם את ליבם מפייס את דעתם הוא היה נותן להם את הנקודה של האור היה מלמד אותם שזכות יתרה יש לעני על גבי העשיר העני כל יום ויום יש לו את הרשות לעמוד ולדבר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא העשיר שפרנסה סתו מזומנת לו, יש לו מלא לימים רבים, הוא לא יכול לעמוד לפני השם ולהגיד ברוך השם יום יום. הוא שקוע. כל המחשבה שלו זה בעצמו, בהישגים שלו, במפעלים שלו, כל מה שהוא עושה. אני עומד ריק לפני השם והוא כל יום פונה פנייה אמיתית מהלב להשם יתברך. יכול להגיד ארבע מילים של תודה, ברוך השם יום יום. איך אתה חי? ברוך השם יום יום. זה מילה ששגורה בפ של האני. רק העניים יכולים להגיד את זה. וזה שבח שמזעזע את כל העולמות. שאדם שנלחם שיהיה לו ארוחת בוקר, ארוחת צהריים, ארוחת ערב, הוא לא יודע מאיפה, אבל הנה הוא משיג יום יום. הוא יכול להגיד ברוך השם יום יום זה זכות שהקדוש ברוך הוא נתן לו את הרשות הזאת לעמוד לפניו ולשבח אותו העני אין לו פת בסלו לכל היותר יש לו מזון סעודה אחת כל יום הוא זקוק לרחמים אומר הבעל שם טוב העני האוכל שלו קדוש כדוגמת אוכלי המן אוכלי המן נאמר עליהם ויצא ולקטו דבר יום ביומו העני שכל יום נצרך לבוראו הוא קרוב קרוב אליו יותר מעשיר כמו שכתוב בתלים קמ קרוב השם לכל קוראיו הוא כל יום נדרש להשם והשם יתברך נדרש אליו אומר הבעל שם טוב בשביל מה ירדה הנשמה של הדל והאני הזה לעולם אומר בשביל להכיר את בורה נמצא שהיהודים העניים והאביונים הפשוטים והתמימים ממ מלאים את שליחותם בעולם הזה במידה מרובה מן העשירים או מן הלומדים שפרנסם ניתנה להם ברווחה. עד כאן מה שכתוב בנוסח שהוא בספר הזה שקראנו בו. זה נקודה שכדאי לשים לב אליה לצאת מהשקר של העולם שאדם כבר מסרטט לעצמו לפי האנשים מה הוא הטוב. כל אחד חייב שיהיה לו דירה. כל אחד חייב שיהיה לו בחתונת ילדים כך וכך. הוא צריך כבר מעכשיו לחשוב מה יהיה ומה לעשות. ואז אין לו אף פעם דעת פנויה. גם אין פנייה אמיתית להשם יתברך וגם הוא לא זוכה למתנה הזאת של היישוב דעת. אבל הרב מלמד אותנו שאדם ירד לעולם עם כוח של מלחמה להשתמש בה, להילחם. להילחם על זה שיהיה לו ישוב דעת כל פעם. לפעמים איישום דעת יבוא בדיוק הפוך שאדם מתרגל שהוא לא תלוי בדברים אחרים, הוא לא תלוי בהרבה אמצעים, הוא יכול להיות רגוע גם עם פחות אוכל, גם עם פחות מעדנים, גם עם פחות כל מיני תפנוקים. העיקר שהוא יוכל להיות שמח בלב וחזק בדעתו ולשבת בדעת שקטה להתבונן בתורתו של הקדוש ברוך הוא ברצונו של השם יתברך בגדלותו של השם יתברך וככה אדם זוכה לעבור את העולם הזה בהצלחה מרובה מרובה והוא נהיה עשיר גדול ודעת עשיר יותר עם מלאכי השרת עשיר רק בזכות זה שהקדוש ברוך הוא נתן לו את הצמצום הזה ועל זה אדם יכול להיות שמח. הדברים של הבעל שם טוב הקדוש שמתאימים מאוד לדור שלנו בין לעניים בין לעשירים. אם פעם העשירים היו רחוקים מהשם לכאורה בדור הזה גם העשירים קרובים להשם. היום אין לנו את הבירות לב של האושר. גם יהודי עשיר שהשם זיכה אותו באושר. גם יהודי בעל כוח בהרבה אמצעים מכל הסוגים של האמצעים גם בתורה מכל דבר. היום כבר כולם יהודים גלותיים. השם יתברך נתן לנו את ההכשרה הזאת …