שיחת חג מיוחדת עם הגאון הינוקא שליט"א - מיוחד מרתק ומרגש !!!!! [נמסר בשנת תשפ"ג]

חג שמח הרב שמח צדיק השאלה הכי פשוטה איך מצליחים בלימוד התורה איך מצליחים בלימוד התורה לימוד לימוד תורה זה שבן אדם לומד את התורה של השם והוא יודע שה מה שהוא לומד זה דבר אלוקי רוח השם בתורה הקדושה ויהיו סמח בתורה אז זה מה שיביא אותו אותו לידי דרגות נעלות וקדושה והרה שהוא יבין שזה התכלית בעולם הלימוד תורה ושאתה אומר להצליח אתה יודע אנחנו מפרשים את המילה הצלחה לא כל כך נכון למה כתוב בתורה ויהי אדוני את יוסף ואיש מצליח ויה בבית אדוניו המצרי אנחנו חושבים שהצלחה זה מה שהעולם חושבים לפרש שלהצליח הכוונה שבן אדם הוא מצליח וכל מה שהוא רואה וזה לא הכוונה של הצלחה. הצלחה הכוונה שלה דווקא הנה רואים את יוסף שהוא נמצא בבית אדוניו המצרי והתורה אומרת שזה נקרא לשון הצלחה. אתה רואה שלכאורה התורה לא הייתה צריכה להגיד דבר כזה. זה היום יגידו לאדם שהוא נמצא בבית אסורים הוא יגיד שהוא בכישלון. והתורה אומרת ויהי אדוני את יוסף ויהי איש מצליח. אבל איפה הוא נמצא? הוא נמצא בבית אדוניו המצרי. מפה אתה לומד שאין אדם עומד על דברי תורה לאם כן יכשל בהם תחילה במחשלה הזאת תחת ידך לפעמים הצלחה בלימוד התורה הוא כישלון שאתה רוצה ללמוד ואתה נכשל ואתה אתה מתחיל ללמוד ואתה לא מבין זה הצלחת הלימוד התורה זה לא שבן אדם זוכר או יודע יודע מה רבי יוחנן משה רבנו שכחן היה כל מה שהיה לומד היה שוכח אמר על רבי איב ובנו במסכת סכים בדף קיג ג עמוד א' שהוא השקיע בן שלו ללמד אותו תורה והוא אמר שניסיתי למד בני הלכה ולא עלתה בידי אז אמר מכאן למדוד דרך ארץ הצלחה בתורה זה דרך ארץ זה מידות טובות זה לעזור זה להיות טוב זה כבר האור של ה אבל היום התחרות הרב זה זיכרון זה מצליח לזכור יותר זה טעות זה בחורי ישיבות שמרגישים כל הזמן עוד לזכור ועוד לזכור הרב אומר זו טעות זה אני אסביר למה שאדם לומד את התורה. קודם כל צריך לחשוב בשביל למה אנחנו לומדים את התורה. מה המטרה שלי בשביל ללמוד את התורה. אם אני לומד את התורה, רבותינו בעלי התוספות בתנית בדף ז' מלמדים אותנו דבר מאוד מאוד מאוד חשוב שאדם לומד תורה בשביל לקנת, בשביל להתגאות, בשביל להתקרר רבי. התורה הזאת היא נקראת שמה דם אותה. היא נקראת שם המוות. זה לא באמת התורה. הקדוש ברוך הוא לא רוצה שבן אדם ילמד בשביל להתקרר רבי. הוא לא רוצה שבן אדם ילמד בשביל להיות גדול. אנחנו צריכים ללמוד בשביל להיות קטן. הוא צריך להיות גדול. שאני לומד את התורה בשביל שהוא יהיה גדול, הקדוש ברוך הוא. אז זה לימוד תורה לשמע. ואז בן אדם גם יכול לזכור את התורה. אבל אם בן אדם לומד תורה בשביל שהוא יהיה גדול, אז הוא לעולם לא יכול להיות גדול. וגם הוא לעולם לא יזכור. כי המטרה של הזכירה זה בשביל לקיים את התורה, בשביל שאנחנו נוכל לקיים אותם ולעזור. אז אם בן אדם גם לומד, הוא שוכח, אז הוא מצליח בתורה. ואם בן אדם לא זוכר, אז ישמח. דאמר רבי יוחנן, משה רבנו שכחן היה. גם משה רבנו היה שוכח. אבל איך מחנכים נכון את הילדים בדור הזה שהוא לא דור לא פשוט? לחנך ילדים זה דרך רק של אהבה. היום דור כמו שאמרת זה באמת דור מאוד מאוד קשה ומאוד כואב וחסר הרבה תשומת לב לילדים ויש הרבה קושי וכל אחד בא ממקומות שונים ויש ילדים שבאים מעוני והם רואים ילדים שבאים מאושר והם רואים אחד את השני ומרגישים או ילד שאין לו אבא והוא רואה ילד אחר שיש לו אבא וילד שאין לו אמא וו וכולם ביחד היום. ואז החינוך הוא כבר לא קשור באמת לחינוך כי נהיה אין שום אחדות. יש בלב ילד מרגיש שהוא לבד, הוא חוזר הביתה אז מהתלמוד תורה אז הוא לא הוא לא מצליח להבין איפה איפה האבא שלו, איפה האמא שלו, אותו מעמד חברתי שהוא נמצא. הדרך באמת לחנך, אני אגיד לך זה לא דווקא על ההורים, זה דווקא על המלמדים. דווקא למחנכים הם אלו שצריכים להיות כשובים הם אלו שצריכים להיות יותר אחראים ולראות מי ילד שאין לו בבית לחם ולעזור לו הם צריכים לראות מי ילד שבבית אין לו אמא אין לו אבא והוא להיות לו אבא הוא להיות לו לאמא הוא להשלים את החסר זה התפקיד של מלמד ולתת את אחריות והורה צריך לאהוב את הבן שלו וגם לאהוב את הבן של החבר שלו זה ה זה הדרך לחינוך רק אהבה, לא כעס, לא אימה, זה לא דרך בדור הזה. חד משמעית לאהוב ולקרב ולא לרחק לעולם חס ושלום. יש מדרש פנחס שהוא מביא שמה שאלה ששאלו פעם אחת את הבעל שם טוב הקדוש על זה שהיה אחד שהתרחק ונפל לכפירה גדולה והתרחק מאוד ושאלו אותו איך הדרך באמת לשכון אור? איך אפשר באמת לקרב את ה את הילד? אז הוא אמר שם שלהראות לילד אהבה גדולה במאור פנים וזה הדרך לקרב את ה אבזכר יש גם תופעה לא פשוטה היום בתוך המגזר שזה מה שנקרא נוער נושר איך מתמודדים עם זה איך נכון להתייחס לתופעה הזו גם כהורים גם כשכנים גם כמחנכים אני אגיד לך כבודו שואל שאלה יפה זה דבר מאוד קשה ומאוד כואב גם הדבר הזה אבל אם אנחנו נחשוב אנחנו נראה שבאמת הכל מתחיל במטרה של הלימוד. שהיום פותחים לאדם ספר ואומרים לו זה תורתו של השם והוא אומרים לו תתחיל ללמוד ותתחיל תתחיל להבין שאתה צריך להיות גדול או תבין מתחילים להראות לו כל מיני מטרות ודברים שזה לא מדבר אליו. אז אם אותו מחנך מלמד אותו אותו רב אותו מורה והוא לא יהיה כמו שהוא רוצה אז הוא מיד פוסל אותו בעין שלו ומיד רוצה לרחק אותו ולפסול אותו כי הוא לא כמוהוואו ודרך בשביל לטפל בנוער הזה צריך להראות להם אהבה וקירוב פנים ולעולם לא לעזוב אף אחד לעולם אומר אסור לזרוק מהבית אסור אתה יודע יש מסכת א מסכת שמחות בפרק ד' במשנה א' כתוב שמיזה הוא המאבד עצמו לדעת זה האדם שעומד על ראש הגג ומפיל עצמו וראותו שהוא נפל ומת זה נקרא אדם שמפיל מאבד את נפשו חס ושלום שהעולם היום אומרים ל מתאבד חס ושלום ואם היום מביאים אנשים למצב שהם לא מרגישים את ה את התורה והם מגיעים למצב מצב שהם רוצים להתרחק ממנה, הבעיה היא במלמדים כי לא יכול להיות שנשמה קדושה וטהורה ובעם ישראל והתורה שלנו זה התורה הכי מתוקה והתורה זה הדבר זה סמ דחיה זה האור של השם ברוך הוא תורה זה מלשון אורה זה אור השם והאור הזה זה הדבר הכי נפלא בעולם כל נשמה כל אין אין בעולם הזה נשמה שהשם ברוך הוא ברא שהיא אין באור השם כולם זה נשמות נפלאות אני אומר לך יש כל כך הרבה צדיקים בעם ישראל. אני זכיתי לפגוש כל כך הרבה יהודים מיוחדים, מיוחדים, נשמות קדושות וטורות. אתה רואה אפילו אדם שהוא מתרחק ממנו יתברך מיד ניצוץ קטן מחייה אותו והוא רוצה כל כך לשוב לשם. ואתה רואה שועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו אין לאן להשליך אותם רחוק. חס ושלום. צריך לקרב אותם ולאהוב אותם. ואם הגענו למצב שיש חס ושלום דבר הזה שאנשים מרגישים שהם לא מוצאים את עצמם בתורה והם רוצים לאבד עצמם לדעת או שהם רוצים חס ושלום לאבד את החיים שלהם זה מראה לנו שאנחנו לא לומדים את התורה נכון אנחנו צריכים ללמוד את התורה לשם שמיים לכבוד השם לא להיות רבי לא להיות גדול השם הוא גדול הקדוש ברוך הוא הוא הצריך להיות הגדול אנחנו אסור לאף אדם בעולם עולם ולאף רע ושום דבר אף אחד לא מייצג את הבורא יתברך אנחנו עבדים שלו אנחנו יכולים ללך בדרכיו אנחנו רוצים להאמין בו אנחנו רוצים לקיים את המצווה שלו ואנחנו לא יכולים לדבר בשמו או לכל לייצג אותו או להגיד מה הוא רוצה או את מי הוא רוצה ואת מי הוא פוסל ואת אשר תיארת תימתי ואת אשר תימת תיארתי ואת אשר בח כולם לא למעוס באף אחד אם יש אחד שהוא רחוק צריך לדעת לדבר על ליבו או להפנות אותו למישהו שיקרב אותו, אבל לא למעוס לעולם כמו שהשם ברוך הוא לא מעץ באף אחד, ככה גם אנחנו אסור לנו למעוס באף אחד. איך מקרבים את העם שבשדות? איך מהם את התורה? אנחנו מדברים בני תורה שהם למדו והתחנכו בישיבות. יש כאלו שלא התחנכו בישיבות וקצת לא יודע לומר מנותקים, אבל לא מרגישים את החיבור שאנחנו מרגישים. איך להם גורמים לאהוב את התורה? לאהוב את התורה. יש ספר יפה של רבי אברהם מוילנה, מעלות התורה. זה ספר מאוד מאוד יפה שמסבירמש בטוב בדעת בנעימות ממש את המתיקות של התורה ואת הדרך של התורה ולגרום להם לאהוב את התורה. התורה אנחנו אומרים כל הזמן ותן חלקנו בתורתך צריך כל אחד למצוא את החלק שלו בתורה אנחנו צריכים למצוא כל אחד צריך למצוא את החלק שלו יש אחד שהחלק שידבר אליו יותר זה דרך הזק ויש אחד שיותר ידבר אליו פשט ואחד מדרש ואחד אנחנו צריכים לדעת להתאים את התורה לכל החלקים יש לנו תורה נפלאה ואם נגרום לכולם למצוא את החלק שלהם בתורה אז כולם ימצאו אבל אם אנחנו מנסים לבחור את החלק שאני בחרתי, אני רוצה לכפוט אותו על כולם. אז אתה תגיד לי איך אלו לא מתקרבים? כי אני לא יכול לכפות את החלק שאני בוחר על כל העולם. אז צריך לתת להם את האפשרות ולתת להם הרגשה שהתורה אוהבת אותם והשם ברוך הוא אוהב את העם שלו. ואז אתה תראה פתאום איך כולם התאבו בתורה. כי שמציירים את התורה כדבר שהוא שלא אוהב ושהשם לא רוצה או שהיא היא היא מרחקת חס ושלום אז אז אנשים לא מתאהבים בה אז צריך להבין ש אם תסתכל תראה יפה הדור של אברהם אבינו אדם הראשון ונח ושם הרפחשד ושלח ועבר וכל הדורות האלו הראשונים שהיו ואחרי זה אתה רואה את אברהם יצחק ויעקב ומשה ואתה רואה כל דמות כמה הייתה מיוחדת בעיני השם ואהובה ואף אחד לא מכבה את הכבוד של השני. כולם מיוחדים. התורה נותנת כבוד לכל נברא, לכל אחד. הרב, לפני סיום אנחנו נמצאים בתקופה שיש בה גם לא מעט סינה לחרדים וליהדות, סביב כל מה שקורה במדינה. איך הדרך היותר נכונה לקדש שם שמיים ולחבר ולברוח מהפילוג? אתה שואל שאלה של גאולה זה אתה צודק זה באמת דבר שצריך לחשוב עליו ולעורר אותו ואני אגיד לך לפי דעתי הקלושה מה שאני חושב בדעתי הקלושה אני לא לא מבין הרבה אבל אני ככה מחשב בדעתי הקלושה ככה אני חושב ש אם נחשוב ונראה למה יש את השינה הזאת, השינה הזאת נובעת מזה שאנשים לא מסכימים עם דעת מסוימת. שנאה השורש שלה מגיעה מחוסר חיבור בדעת. כי שיש דעת, דעת הוא לחבר. מה שכתוב וידע אדם את חווה אשתו. החבד העליונות, החוכמה והבינה ודת זה יש להם תפקידים שונים. החוכמה ליד את הדבר בכללותו, הבינה להבין הפנימיות שלו והדעת לקשר בין טוב לרע. ושאומרים דעת שאנחנו רוצים להבין מה הכוונה שדעות לא מתחברות ביניהם אז נהיה שנאה בין אחד לשני. ומפה נהיה שנאה שהדעות לא מתחברות וכולם נהיים פלוגים וחלוקים. אבל אם אנחנו נסתכל אנחנו נראה שבאמת אין שום דבר שיהיה שינה ולצערנו זה גם יכול לגרום לשינה גם כלפי שמיה כי אנשים ש אנחנו לא יכולים לבוא בטרון היום לאף הנברא כולם נולדו בעל כורחם על כוחך אתה נולד כורכך אתה חי ואתה נותן דין וחשבון ופתאום רואים שאדם נולד במציאות מסוימת תינוק שנשבע או …